בחרנו לעשות תיקון ברמת נשמה…

כעת הגיעה עת מיצוי. כל מי שבחר להתחבר להבנות הרחבות ולמודעות הרוחנית, בחר לעשות תיקון ברמת הנשמה, קרי, להשתחרר מהטבעות בסיסיות. התקופה הזאת מביאה אותנו דרך הדברים שקורים בחיים, לגלוי כל אותם דברים שלא גילינו כולל יכולות, כוחות וכישרונות.

בכדור הארץ, בשל "מיפתח הזיכרון הקטן" אליו בחרנו להיוולד, קרי, השכחה של מי אנחנו באמת, אנו נזכרים, רק כשאנו נתקלים בדברים הלכה למעשה. יש לנו אין ספור יצירות = דעות אמונות וקביעות שנאספו לאורך הדרך ונתפשו כאמת בלבדית, הנובעות מהחיים לאורך הגלגולים, אך אינם ה"אני" הפנימי שלנו, אינם הנשמה.
מי שעושה השלמת מעגל כמו כל "אנשי המאסה הקריטית", שבאו לעשות את השינוי בעצמם ודרך כך לעזור לאחרים, עושה שינויים ברמת נשמה.

מדריכים: "שלום הברכה ואור האהבה לך אחות נשמה אהובה. עדים אנו לנפתולי נפשות האנוש המקצינים תפריט אנושיותם בכל העולם, בדרכים קיצוניות רבות ושונות, "לטוב ולרע". "מישורי גן העדן והגיהינום" פועמים בעוצמות צורמות ומהדהדות בלב כל נשמה, שבחרה לרדת בעת זו ל'כדור לימוד" שכן זוהי עת של סגירת והשלמת מעגל.
אומר הדבר שכל תכונה ורגש, שלא מוצו עד תום, נדחקו לקרן זווית או הודחקו מסיבה כלשהי. כל מעגל שלא הושלם מהדהד כעת במלוא העוצמה, מזמין השלמה ושלום".

דורית: ביכולתנו לשאת לדוגמה הטבעה של פחד מהלידה הראשונה, דעות וקביעות של מי אני, וכך לחיות חיים שלמים לאורך גלגולים כי "ככה זה".
היום יש לנו את היכולת לגלות שגם הפחדים שלנו מראשית הדרך זו יצירה = מסקנה של אותו הרגע שמלווה אותנו עד שאנו ממצים אותה. בחרנו לעשות השלמה ושלום ברמת נשמה. כלומר, כל מי שיש לו "סוגיה גרעינית" פחד ראשיתי, סוחב לאורך כל הגלגולים שלו, עד עצם היום הזה, את כל המסקנות, התפישות, הדעות, האמונות, מראשית הדרך, הלידה, עד היום שקשורות לסוגיה. אם הסוגיה היא שהעולם לא מקום בטוח יש לנו הרבה מאד הוכחות לכך. כל סוגיה היא כמו חלון הסתכלות, היא השביל שהנשמה בחרה ללכת בו עד תום. השלמה ברמת נשמה אומר שעכשיו בחרנו לגלות שהשביל הזה הוא יצירה ולא "אני", יצירה שמיצתה את עצמה. כל מה שאפשר היה לחוות תחת הכותרת המסוימת הזו חווינו.

במילים אחרות, כשאין הסכמה להכיר שהפחד הראשוני, "הסוגיה הגרעינית" היא יצירה, שחוללנו דרכה נפלאות ולמדנו ממנה הרבה, יצירה שמוצתה, היא לא תזוז הצידה ולא נוכל ללכת בדרך חדשה ונמשיך לשחזר את הישן.

מדריכים: "זאת הסיבה שכל כך הרבה מחפשים את ייעודם, שבעו מהדרך בה חונכו ואליה הורגלו, כל כך הרבה מחפשים חוויות אקסטרים על מנת לחוש שוב את טעם החיים שאבד להם ובתוך כל סערת השינוי הזו מתפרצים כל "העניינים הבלתי גמורים" ומבקשים סיום, סוף, פינאלה!!!

מדגישים אנו זאת מכיוון שהמטרה היא סיום והתחלה חדשה. ועל מנת שתתרחש התחלה חדשה, נחוץ לפוגג את מה שמונע ממנה להתרחש. בכדי שיתאפשר איזשהו שינוי צריך להסכים לעבור דרך בכלל, ובפרט כשיש פחד ממנה זהו השלב הראשון לטרנספורמציה."

לעיתים אין הסכמה לעבור את הדרך משום תחושה, רצון, ידיעה, שקיימת ""קפיצת הדרך"".
אמנם קיימת "קפיצת דרך", אך במעבר החיים הנוכחי היא מתאפשרת אך ורק על בסיס ראשיתי וטיפול בו".

דורית: להסכים ללכת בדרך אומר הרבה מאד דברים; "אני מוכן להיות כאן ועכשיו, נוכח, לוותר על האחיזה במה שאני יודע".
להסכים ללכת בדרך אומר שאנו מסכימים לא לדעת היות והדבר הקבוע ביותר ביקום ובקיום הוא השינוי, אנו מגלים את הדרך מעצם הצעידה בה.
בחרנו לפגוש בדרך אל כל מה שנפגושבדרך,כולל מה שאנו פוחדים ממנו,למרות שחלק מאתנו אולי זוכרים שניתן לעבור את הדרך בקלות, מה שנקרא לעשות קפיצת דרך אך, בחרנו להתגשם בגוף פיזי בכדור הארץ וללמוד דרך המעשה. לא נוכל ליצור את ""קפיצת הדרך"" כשמתקיימת מסקנה השמה טריז בין היכולת שלנו להיענות למה שאנו יודעים, לבין היכולת לפעול על פי כך.
ללכת בדרך אומר גם להיות מוכנים להיתקל, להיפגש ולהתמודד מהמקום של "מה שבא לפתחי בא לפתחני". זה משפט שבא להזכיר לנו שיש טעם ומשמעות בכל דבר ועלינו למצוא את הטעם והמשמעות שלא תמיד רואים מיד.

הרבה מאתנו חשים שקיימת "קפיצת דרך" ומחפשים לחיות במצב שנרגיש הכי טוב עם עצמנו, נרגיש התעלות וככה נחייה כל הזמן. אך, כשאין בזה חיבור לדרך מתקיים פער גדול. כשהולכים בדרך צועדים עם שתי הרגלים ואם יש אבן מדלגים או עוקפים אותה ואם נופלים קמים. אין את הניתוק שיש לאותם אנשים שבכדי להרגיש גן עדן שותים, לוקחים סמים וכדומה בכך נוצק הנתק.

מדריכים: "אומר הדבר שכל אנשי ה"מאסה הקריטית" בחרו לפוגג את האמונות המגבילות את מהותם מלבוא לידי ממש ובנוסף, משאלה מתפוגגים, בחרו לגלות שכל המסקנות הראשיתיות בפרט אלה הקשורות לסוגיה גרעינית, הם בבחינת יצירה שמיצתה את עצמה.

התיקון כפי שאתם אומרים, הוא בתפישת הלידה הראשיתית. היכולת להתחבר לגרעין האור, למהות הנשמתית לכל תדר ותדר הייחודי לה וצירוף של כולם כצופן אחד, מחבר לייחוד רב הפנים המממש את מהותו דרך חוויה, ללא ""קליפות"" ההטבעה הראשיתית. על מנת שתתאפשר חוויה חדשה, יש להסכים לדרך, להסכים להכיר במהות האור עם ובלי ההטבעות ולבחור לגלות ולחוות כיצד ניתן לקיים חיים ללא מסקנות אלו.זהו אתגר אדיר מכיוון שמדובר על וויתור של הישענות רבת עידנים על תבניות אמונה וחשיבה, על פירושים ופירושי פירושים שנתנו תחושת ביטחון וכיוון ובעצם לנוע בחיים בנוכחות מלאה לרגע הנתון, תוך הסקת מסקנות רלוונטיות באותו ולאותו הרגע, מבלי להישען על עבר".

דורית: הגילוי שלנו הוא איך ניתן לקיים חיים בלי מסקנות העבר. המדריכים אומרים שכל ההוויה האנושית נשענת על מסקנות עבר, שעדין רלוונטיות רק בגלל שאנו מחזיקים בהם. כאשר מרימים את היד אין פירוש הדבר שאנו באים להכות מישהו. יש מסקנות שהן רלוונטיות כמו למשל שאנו זקוקים לכסף כדי להתפרנס ולכן אנו מפשילים שרוולים ומרוויחים אותו כדי לחיות ברווחה. השאלה היא האם אנו מרגישים קורבן בשל העובדה שעלינו להרוויח כסף ומקטרים, או מתחברים להבנה שתפישת עולם זו משרתת את הנשמה למצות את עצמה.

ניתן לחיות ממקום של הודיה ושמחה כפי שניתן לחיות ממקום של קורבנות. השינוי התודעתי מתאפשר כשאנו מוכנים להכיר בכך שהכל יצירה שכולנו משתתפים בה למען מיצוי הפוטנציאל שלנו הלכה למעשה. החשוב הוא שאנו נרגיש שמחה במה שאנו עושים ונמצאים בכבוד לעצמנו ולסביבה.
אנחנו חיים בעולם מלא חוקים אמונות וחברה, אלה גבולות ההוויה שבחרנו השאלה מהי הגישה שלנו אליהם. הרעיון הוא שאנו נשמה שירדה לגוף פיזי הלוקחת מאה אחוז אחריות על החיים כאן ואף אחד אינו חייב לנו דבר, וכל מה שאנו עושים אנו עושים כי זה ממלא אותנו ולא חשוב מה. אין אומר הדבר שהכל נעים לנו לעשות ואם אנו יכולים לבקש ממישהו אחר לעשותו עבורנו וזה בסדר, העיקר זה להיות עם היד על הלב אותנטית לעצמנו.

המדריכים דברו בעבר על כך שלא נולדנו עם תכנית הפעלה אלא נולדנו ליצור אותה. עלינו לגלות כיצד ניתן לחיות ללא המסקנות האלו ולייצר חדשות = תוכנת הפעלה חדשה.על מנת ייווצר שינוי יש להיפרד מהתוכנה האנושיתשהיא תוכנה אחת מיני ספור תוכנות, יצירה שאפשרה לנו את הדרך, אך היא איננה בבחינת אמת אוניברסלית.

לחיות את החיים ללא הדפוסים זה משהו חדש לגמרי. כאשר מדברים על חיבור ל"מהות האור" שאנחנו הרי שהחיבור הוא "לאוקיאנוס הידע" שלנו, לכל הניסיון המצטבר שלנו, לכל התבונה והחוכמה, לכל מה שאספנו לאורך הדרך בהווה נתון. בהווה נתון, ניתן לקבל את כל מה שאנו זקוקים לו דרך פיתוח הקליטה האינטואיטיבית והחיבור לספריית הידע שלנו. על מנת שזה יקרה עלינו להיפרד מכל מה שמפריע לזה לקרות; חוסר אמון, פחד וכדומה. העניין של הווייה חדשה, של אמון מלא במי שאני כנשמה בגוף הפיזי זוהי הרגשה לגמרי אחרת שכבר מוכרת לנו אך איננו יודעים ליישם אותה 24/7 .

עלינו להתאמן בכך מכיוון שקיים הבדל בין להבין דברים לבין לחיות אותם. לקחנו על עצמנו תפקיד לא פשוט להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. לכל אחד פירוש אחר למשפט "להרפות מהתוכנה הישנה". יש לתת לזה הגדרה שתתאים לכל אחד ואחד מאתנו שנוכל להכילה ותעזור לנו לעשות את התהליך מתוך אמון שזה אפשרי ולמרות שעדיין לא תמיד ברור איך.

מדריכים: "ידע העבר משרת את ההווה בהווה נתון קרי, אינו עומד בנפרד בצורת הגנות והתנגדויות, אלא קיים כניסיון מצטבר כפי שקיימת קופסת צבעים אדירה, הכוללת את כל הצבעים וגוני גווניהם וברגע נתון נשלחת היד לצבע/ים הרלוונטיים לאותה יצירה. נקודה. זוהי בהחלט התנסות שאינה מוכרת מבחינת חוויות עולמות חומר, אך בהחלט מוכרת כמהות שכל הידע והניסיון שלה הוא כקופסת צבעים אדירה המשרתת אותה על פי הנחוץ, כל רגע נתון של זמן.

אתם מתאמנים הלכה למעשה בשחרור כל הישענות על מהלכי עבר = יציאה מטווח השפעת התוכנה הישנה ויצירת גבול הוויה חדש, אותו א את כבר מבינה את הפואנטה ובמקום להיות עסוקה, (כפי שהיית בעבר), בפער שבין ההבנה ליישומה, את מחפשת דרכי יישום לידע שאפשר אחרת, שניתן לחיות כשקופסת הצבעים לרשותך ללא הישענות על צבע מסוים.

שימו לב לשינוי, ליכולת, לעוצמה, לכוחכם, למטרת היותכם בהתגלמות הנוכחית ומצבריכם ומיצבוריכם ימולאו תדיר!!!

תם מרעיפים, מלמדים, מעוררים, בסביבתכם הקרובה והרחוקה.

אוהבים, מוקירים, מעריכים את אומץ לבכם ללכת בארץ לא זרועה, לעבד את הקרקע ולגדל הבנות חדשות.

אתך תמיד!!!

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי

פתוח