מדריכים: "דברים רבים יש בפינו מהיבטים שונים של הסתכלות, מרבדים שונים של הסתכלות. גם ברובד הפיזי בעולם החומר הדברים נראים אחרת, ויש הבדלים בין הרובד הפיזי, המנטאלי, הרגשי והרוחני בה בעת. זה דבר שאתם חווים ולעתים מבלבל משום שנשמעים בה בעת שני קולות, או יותר נכון, שמדברים בשפות שונות, מכווננים לדברים אחרים. להגיע לידי איזון קולות דורש יכולת הכרה של הרבדים האלה והכלה שלהם בתוככם.
ובכן, ננסה לפחות לפנות אל כל הרבדים שלכם בנפרד בעת ובעונה אחת.
73 בנים שבים, מנקודת ראות שלנו, 73 חברים שלקחו על עצמם משימה כפולה ומכופלת:
האחת, נר זיכרון לעולמכם עם כל המשתמע ומיד נפרט. השנייה, תוספת כוח בעולמנו, במימד שלנו. תפקידים שונים שחלקם תפקידי הכוונה, עזרה לכדור הארץ, וחלקם בעולמותינו, וגם זה קשור לכדור הארץ.
כידוע לכם ישנה תכונה רבה מאוד במובן שנשמות מהתקבצויות שונות, ממקומות שונים, משלבות זרועות למשימת ההשתנות וההתפתחות שעוברת על כל מערכת השמש וכמובן מערכות שמש אחרות. אתם מודעים בקושי למה שקורה בכדור הארץ. שילוב הכוחות הביא לירידת כוחות לכדור הארץ. למשל, על מנת להתחבר לתודעה החומרית ולדעת איך לטפל בה, משום שכידוע הזיכרון אומנם אינו נמחק אך הוא קיים במאגר הכללי של כל הזיכרונות האחרים, ועל מנת להוציאו, על מנת לאפשר חיבור לתדר עולם החומר, לצורת המחשבה, לדרך שהדברים פועלים בעולם של זמן, יש צורך לפעמים למשימות מסוימות להתחבר אליו בפועל. התחברות שתספק את הדברים הדרושים להתמודדות, לעזרה, לסיוע, לתמיכה ממימדים אחרים. שילוב הזרועות הוא בין גלאקסי, רב כיווני, ובוודאי שייך למסלול ההתפתחות, הלמידה והחוויה של כל אחד ואחד באשר הוא.
זוהי תשובה כללית גם לגבי אותם אנשים צעירים, מבחינת עולמכם, נשמות ותיקות מאוד בחלקן הגדול שהצטרפו אלינו במשימה שלנו, כשבתוך זה, כפי שאתם בוודאי יודעים, מצוי סיפורו האישי של כל אחד, דרך ההתפתחות שלו, התפקיד שלו והבחירה שלו, וכיוצא באלה.
לגבי נר הזיכרון אצלכם, ושוב ניגע בכמה כיוונים:
ראשית, יש כאן מסר כפול של אחווה, של החלטה משותפת, של כוח משותף. מסר לעולם שלכם של בזבוז, מכיוון שבתפיסה שלכם בחור צעיר שנהרג זה בזבוז ולשווא, גם אם זה לא לשווא.
בתפיסה הנוגעת לכם ככלל, והמזעזעת אתכם כפרטים, מוות בגיל צעיר, הורה ששכל ילד, בלתי נתפס. על מנת לזעזע יש לגעת לפעמים בבלתי נתפס, בנקודה שמשפיעה בצורה החזקה ביותר. זו אחת מפעולות הזעזוע שהיו ויהיו בדרכים שונות שאמורות לפקוח את העיניים המתאימות לראייה אחרת, אמורות להביא לשינוי במובנים רבים.
גם הפעולה שנעשתה (שלא נעשתה קודם לכן אף פעם), של קירוב כל אחד ואחד מהבחורים ללבות כל המדינה, היא פעולה של אחווה, היא פעולה של ערבות הדדית, היא פעולה של יחד שלא נעשתה קודם לכן, ולכן הוכרז אבל לאומי. במובן הזה ישנה הדגשה שאינטרס הפרט הוא גם אינטרס הכלל. זוהי פעולה שאמורה הייתה להיות מזעזעת כפי שמותו של רבין פינה את השטח להרבה אנשים להתעשת, לקחת מנהיגות, קרי, לעשות שלום. מותו אפשר לחצי העם המלקה, הממורמר, הכועס לקחת מנהיגות ולעמוד במקום שהוא עמד בו קודם לכן שממנו יש שתי אפשרויות: לעשות שלום, להיטיב ולהרחיב את התהליכים, או להיכנס למלחמה קשה ונוראה שתוצאותיה אי אפשר לנבא.
החלל הזה יישאר לא רק בלבותיהם של הנוגעים ישירות בדבר וכעת נתכוון על פי שאלותיכם":
שאלה: כולם מדברים על 73 נשמות, להערכתי היו 75 בגלל שני הכלבים שלדעתי הם גלגול של נשמות. אם מדברים על האותיות יחד, זה מישהו דתי, זה ע"ה – עליהם השלום. ואם יבוא שלום זה יהיה בזכותם. כמו כן, לא התייחסתם לפאן היהודי, האם בכוונה? ואם ההנחה הראשונה שלי לכן היא נכונה?
מדריכים: "בוודאי שאם תכליל את הכלבים תגיע ל 75. גם הכלבים הם נשמות ברואי אנרגיית האם, אך הם רסיסי נשמה ועל כך כבר דובר ולא נרחיב. הם אינם נשמות כמוכם מכיוון שנשמה איננה מתגלגלת בגוף של בעל חיים. היא יכולה ללוות אותו אך איננה חיה ככלב, כציפור, כחתול או כל חיה אחרת, וגם על כך כבר דובר. מספר הנשמות, הניצוצות השלמות, הוא 73. (דורית: 73 בנומרולוגיה זה 1. 1 זה פריצה. )
לא התייחסנו ליהדות, התייחסנו למצב נתון במדינה שלכם וליחסי הכוחות אצלכם, וגם זה שייך לנר הזיכרון. ההקצנה, הפלוגתה, השנאה והאיבה ביניכם לבין עצמכם, לא רק בין ימין לבין שמאל, עולים על גדותיהם. אסון זה הוא מעבר לפלוגתה כזו או אחרת, הקצנה כזו או אחרת, דעה כזו או אחרת. לכן אסון זה מתייחס לאותו משפט שהוזכר קודם לכן – "ואהבת לרעך כמוך". עד כמה יחדרו פרופורציות אחרות או נכונות לקבוצות הקיצוניות.( אנו יכולים לומר מכאן מעט). השפעה גדולה לא תהיה כאן. אותן קבוצות אינן רואות עצמן כחלק מ… משום שהרוב אינם חיים על פי אמות המידה שלהם. הם מוציאים עצמם מהכלל וכופרים בעיקר, וזה נכון לגבי כל קבוצה שעושה זאת בלי שום קשר לאיזו קבוצה.
ואם נתייחס לעם היהודי, הרי שהדבר שיכול לזעזע אתכם הכי קשה הוא אובדן של בנים. הרגישות המתגלגלת לאובדן, לסבל ולכאב מלווה את העם הזה ונתונה בגנים שלו. אתם לומדים לכן על ידי סבל וכאב בעיקר, מה גם שהמצוקה משמשת כתירוץ להיטהרות. מה גם שהכאב והמצוקה גורמים ליחד. הפלוגתות נופלות והידיים מושטות ומתחברות זו לזו בלי שום חשבון. אם נחבר את האסון לעם היהודי, הרי שתבין שהדבר שמזעזע אתכם הכי קשה וגורם לכם לחשוב ולו לרגע הוא אסון. חשוב עד כמה שאיבה של כאב וסבל מכבידה, מעיקה ומזינה את עצמה.
האם זה ברור והאם יש שאלות?
שאלה: זה לא ברור ויש לי שאלות. תוכן הדברים לא הולך בקנה אחד עם התפיסה היהודית של "להודות על הרע כעל הטוב". התפיסה אומרת בעיקרה שהאפקט הוא לא של זעזוע, אלא שהאפקט הוא של הרחבת התפיסה.
מדריכים: "זה איננו נכון לכל. זה רחוק מלהיות נכון בפועל, ואנו מדברים בדברים שקשורים בפועל. איננו מדברים על אבני היסוד של היהדות שהן אבני יסוד אוניברסאליות. אנו מדברים על אופרטיבי, ולמה שיש השפעה גדולה ביותר על העם זאת רדיפה, הכחדה, איום. אלה הדברים שמעצבים את דעותיו, את הרגליו ואת דרכו בפועל".
שאלה: בפועל זה נכון, אבל תיאורטית זה לא מדויק.
מדריכים: "זה איננו משנה. מה שמשנה זה הדברים שפועלים בפועל. אותה צורת חשיבה שממגנטת אליה את הנסיבות יוצרת את המציאות. וכאן טמון הקושי האישי שלך. אתה מתייחס לאבני היסוד בצדק, אך מתעלם שלא בצדק ממה שקורה בפועל. זה כל מה שמשנה. חלק מאבני היסוד נשכחו מזמן במובן של החיים אותם, במובן של הפיכתם למציאות הווה, פועמת ופועלת.
מגמת הזעזוע היא לגבי כולם, קודם כל לגבי אלה המובילים, המנהיגים שאחראים בפועל לאסטרטגיה ולביצועה. חייב להיות שינוי באסטרטגיה, חייב לבוא שינוי בביצוע".