בכול פעם, כשאנו נולדים לכדור-הארץ, אנו מתחברים ל"תוכנה הארצית", לזיכרון הגלגולים הפרטי ולזיכרון האוניברסלי האנושי, על מנת נוכל לתפקד בו במיטב.
בכל עולם שהנשמה בוחרת להתפתח בו, יכולים להיות לה בו כמה וכמה גלגולים, כשמכל גלגול היא מסיקה מסקנות ועם כל מסקנה היא הולכת הלאה, מפני שכל מסקנה היא רעיון, כמו זרע שרוצה לנבוט ולגדול ולחפש את התנאים שיאפשרו לו לעשות את זה הכי טוב.
מכאן, שניתן לתאר את מעברי החיים בכדור הארץ כערוץ התפתחות אחד, שכמטאפורה אפשר לתארו כ"קרן ארצית"; כענף בעל ענפי משנה, = המעברים, הגלגולים, שחווה הנשמה בדרכה הארצית. באותה צורה ניתן לתאר כל "קרן" אחרת (בעולמות אחרים), של הנשמה, כמו ענף עם ענפי משנה מפני שבדרך כלל איננו ממצים בחוויית חיים אחת את כל אפשרויות המימוש בעולם מסוים.
מכאן גם ניתן לתאר את ההשפעה, הקשר והתקשורת (שאינה מודעת בהכרה שלנו כבני אדם), הרב-רובדיות של כל אחד מאתנו על עצמנו ועל הסובב. המורכבות האישיותית הרבה יותר גדולה ממה שאנו מכירים בפועל. כל אחד מאתנו, קרן אחת (השתקפות), של הנשמה שלנו והקרניים האחרות (ההשתקפויות), נמצאות בעולמות אחרים וכולם עובדים בשיתוף פעולה, גם אם רובנו אינו מודע לכך, מפני שבכדור-הארץ בחרנו לאורך ההיסטוריה האנושית, במציאות המחוברת לחמשת החושים.
השינוי שחל בשנים האחרונות הוא החיבור לחוש השישי, למודעות לכך שביכולתנו להתחיל לדעת במודע הרבה יותר, מי אנו ומה אנו.
המטרה בחיים הנוכחיים, להתחבר בגוף פיזי לרעיון שאנו נשמה ב"תלבושת אנושית" ועל ידי הפנמת ידיעה זו מתעורר אט, אט, זיכרון היותנו חלק מאחדות ואחד יחיד ומיוחד, זיכרון המאפשר שינוי תודעת האנוש.
לעומת תקופות אחרות בכדור הארץ, השינוי מתבטא בכך שאנו מגלים את הניסיון המצטבר שמעבר למודע ההכרתי, כך שנוכל לחבר בין רוח לחומר = כך שיתאפשר שינוי התוכנה.
מניסיוני לאורך השנים, שינויים נעשים בהדרגה, כל פעם נפתח פתח, מתרחב פתח, שכבר נפתח, כמו עיבוד ודישון של קרקע שעד שהיא לא בשלה, הגידולים לא יצמחו בה במלא יכולתם, תפארתם, או שלא יצמחו בכלל.
אני מרגישה שהתהליך שאנו עוברים, לפחות בשלושת העשורים בהם אני עוסקת במודעות רוחנית, הוא תהליך של זיבול, עיבוד ודישון הקרקע (= המח המודע, הארצי), על מנת יתאפשר גידולם של רעיונות חדשים/נוספים, ושל דרכים חדשות, בנוסף לאלה שכבר קיימים וידועים בכדור הארץ.
מלכתחילה, כשנשמה התחברה לכדור הארץ, היא "שכחה" מבחינת הכרתה המודעת, מי היא, מנין באה ולאן הולכת. שכחה, במובן שהתייחסותה למסקנות, דעות ואמונות, (שנוצרו כתוצאה מניסיון מצטבר ארצי, שלא התחבר במודע הכרתי, לניסיון הנשמתי), הייתה כאל אמת בלבדית = היא הסיקה מסקנות והמשיכה לחוות את חייה בכדור הארץ, על פי התוכנה האנושית, כמעט ללא קשר מודע (אם בכלל), לזיכרון הנשמתי, לידע הנוסף שקיים בתת הכרתה שהרי כל מסקנה וכל דעה שאנו מגיעים אליהם, שהולכת אתנו, מתפתחת, גדלה וצומחת, שולחת שלוחות וכן הלאה.
שלוחה או "קרן ארצית", מורכבת מכמה וכמה גלגולים. כך, בכל פעם שאנו נולדים לגוף פיזי בכדור-הארץ אנו מתחברים לזיכרון המסקנות, הדעות והאמונות על מהם החיים, מי אנו, על מה אנו מסוגלים ומה לא, לפחדים, חרדות ומסקנות של מסקנות, לגבי המציאות שהגענו אליה ובזה אנו אוחזים בלי דעת, כאילו זו אמת אוניברסאלית.
במודע ההכרתי, אין קשר בין ה"קרן" הארצית ל"קרניים" אחרות. אנו נושאים את הזיכרון של גלגולים קודמים אנושיים בתת המודע, אנו חושבים על עצמנו מה שאנו חושבים ולא רואים אפשרויות נוספות אלא לאחר שהתודעה האנושית שלנו בשלה להתחבר אל מעבר לתוכנה האנושית והטבעותיה.
כמשל אומר, שהתודעה הנשמתית היא 100%, המתחבר בכדור הארץ ל 3% – 5% מהמאה אחוז… השינוי שחל כעת הוא באופציה להרחיב את השלושה אחוז עד ארבעים אחוז, על-ידי פיתוח מודעות רוחנית, על-ידי הבנה שה"קרן הארצית" היא "קרן" יוצאת מן הכלל עם אפשרויות ושפע אין סופיים שאנו המצאנו ובחרנו אותה.
המהות האנרגטית הנשמתית המציאה עולמות חוויה. זו אשליה לצורך הגשמה דרך חוויה (במינוח אשליה הכוונה שאיננו נצחי), כשהרעיון המניע את היקום וכל יצור נברא הוא הגשמה דרך חוויה =מיצוי הפוטנציאל והפיכתו לממש דרך חווייתו. בדיוק כמו שהגוף הפיזי שלנו אינו יכול להתקיים ללא מינימום של שתייה ואוכל, כי הוא צריך לקבל את הוויטמינים והמינרלים שלו, את כל אבות המזון בכדי להתקיים ובדיוק כך מבחינת הנשמה חוויותיה; לנשמה בלי החוויות שלה, אין קיום, זהו עניין הישרדותי!
כל אנרגיה ביקום נמצאת בתהליך של אבולוציה נצחית. היום, ביכולתנו להתחבר במודע לרעיון, שאנו וכל יצור נברא מהווים חלק של ומתהליך אבולוציוני נצחי; שיש מעבר לגוף, נשמה.
המצחיק הוא שכל הדתות אומרות את זה, היהדות מגדילה לעשות, אך רק קומץ קטנטן, פצפון ומזערי שאין לו השפעה קרדינאלית עדיין, מאמין וחי על פי זה. היהדות מדברת על הישארות הנפש, על תפילות לעילוי הנשמה, מבקשים מהנשמה שתהא מליץ היושר שלנו בעולם הבא, מדברים את המילים, אך הן עדיין אינן מופנמות על כל 4 הרבדים, אינן מחוברות להבנה של רוב האנשים מהסיבה שישנה היאחזות חזקה ביותר, בתפיסה האנושית עם שמירה על גבולות המוכר ופחד לצאת מהם והישארות בקצוות.
כול זה משתנה! כל מה שקורה, כולל ההשפעה של המדריכים, גורם להאצת השינוי. כל מה שקורה לנו, כולל ההשפעה האישית של כול אחד מהפותחים עצמם להפנמת המודעות של היותם ניצוץ אלוה ממעל ב"תלבושת" אנושית, במודע, משנים בתוך כך ומרחיבים את התפישה וגורמים להגברת השינוי.
כשאנו משנים את תפיסתנו, אנו פותחים, מעצם כך, פתח לאחרים לשנות את התפיסה שלהם. מעצם כך שאנו רואים אותם כנשמה ב"תלבושת" אנוש, לומדים להפריד את עצמנו מהם לצורך חיבור, זו הפרדה לצורך חיבור אחר, בדברים האלמנטאריים הכי קטנים של היום יום של ההתייחסות, של התפיסה שלנו את עצמנו ואת החיים; אנו יוצרים את המציאות שלנו ועוברים למצב של יוצר מודע.
כל מה שאני מלמדת נועד על מנת לעזור להרחיב את המוח האנושי שיוכל לתפוס שישנם "חלונות הסתכלות" נוספים. הדרך של הלמידה זו דרך של צליחת שבילים והרחבתם, על-מנת שאפשר יהיה ליצור טרנספורמציה, קרי חיבור בין "תוכנות". זהו תפקידי ותפקיד "קבוצת התפקיד" שלי בחיים הנוכחיים ויחד אתי ישנם רבים אחרים. ישנן הרבה "קבוצות תפקיד", כשלכל "קבוצת תפקיד" יש חלק אחר בשינוי, על פי אפיונה, דרך התפתחותה ומטרותיה. הקבוצה אליה אני שייכת פורצת שבילי מודעות, מרחיבה אותם כך שה"סדק" שנפתח לא ייסגר, על-מנת תוכל להיווצר טרנספורמציה.
בצורה זו או אחרת, כולנו עושים זאת, גם אם נגדיר את זה בצורה אחרת, זה לא משנה. כלומר, מה שקורה בשורה התחתונה שאנו כנשמות בחרנו והמצאנו עולמות חוויה בכל מיני מקומות ביקום, חווינו את עולמות החוויה לחוד כל פעם שירדנו לאיזשהו "לחוד" בין שזה ל"קרן ארצית" ובין שזה ל"קרניים" בעולמות אחרים, חשבנו שזה כל העולם וזה ""מה יש"".
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי
חלק ב' של הכתבה בשבוע הבא