על פי המדריכים הרוחניים שלי, "יהושפט, עזרה וחברי ספיראלת האור", תיווצר, כבר תוך שני העשורים הבאים, מהפכה מאד, מאד, גדולה בתודעתם של האנשים משום הפיכת התפישה הלינארית, לתפישת רשתית-חברתית-קיומית-בין גלקטית, כאילו כולנו חלק מפייסבוק יקומי, טכנולוגית וטלפתית.
במודעות "לרשת התקשורת היקומית" ובהתחברות אליה (מבחינת המתקשרים דרך תקשור, אך מבחינת המדע בדרכים רבות נוספות המשכנעות את ההכרה המודעת), ניתן לגלות עולם ומלואו, ערוצים שונים, המקנים מידע, המון נקודות מבט המאפשרות לגלות עוד ועוד מהפאזל היקומי.
הכל מתחבר, היבטים, הבנות, תובנות, גישות, דעות והשקפות, תחת תמונה גדולה בהרבה מזו שהתרגלנו להתייחס אליה כאל "אמת".
המדריכים מדברים על מיקוד והתפזרות בעת ובעונה אחת, בו זמנית מתוך מיקוד חל פיזור, כמהותו של התדר ההקשרי מעגלי, (שבעולמנו ניתן לזהותו כאינטואיציה), האוסף מידע מכל המעטפות מכל העולמות לרגע, וכל רגע, נתון של זמן בצורה עדכנית, מסודרת, הגיונית, שימושית, בכל העולמות כולל בכדור הארץ.
הם מדגישים שכל אחד מאתנו מהווה "שלוחה משרתת" בעצם מיצוי הפוטנציאל שלנו. התהליך קורה כל הזמן, כל הזמן מתגלה עוד עולם, מתקבלת עוד תמסורת.
בתקשור שבחרתי להביא מדגישים המדריכים מיהו "אני" על מנת שהפנמת מידע זה יאפשר לנו לעשות את השינוי התודעתי המיוחל.
לאורך תקשורים רבים הם מבקשים להזכיר לנו שמי שאנחנו חושבים היום ל"אני" הוא רק שלוחה של ה"אני", ניצוץ האלוה ממעל, שכל מטרתה (של השלוחה או ההשתקפות, כפי שהם מכנים את הגוף), להגשים את הפוטנציאל הנשמתי, לממש את פוטנציאל הבורא, בנברא.
בכך נפרץ המעטה המסתיר מההכרה האנושית את בוראה, תפקידה ומטרתה כשהדגש הוא על מעבר בהכרה המודעת לכך שכולנו "אחד", כולנו שווים במהותנו ומתפקדים בכדור הארץ בתפקידים שונים שכולם משרתים את כולם בתקשור זה הדגש הושם על השינוי המתאפשר עם הפנמת דברים אלה. במקום כהרגלנו מאבקים ומלחמות מעבר לשלום, לכבוד הדדי, לשיתוף פעולה תוך הכרה בערכנו ובערך האחר.
בביטוי "אנרגיית האם" הכוונה לבורא בביטויים "זיכרון-ההיות", או "זיכרון קטן", הכוונה לשימוש המועט שנעשה במוח האנושי מבחינת ההכרה המודעת. כך, שבהיפתחות התודעה, יעשה שימוש הולך וגובר במוח, מבחינת ההשגה, ההבנה, היכולת לקשר ולחבר בין מיידעים שעד כה היו נשגבים מבינתנו ובכלל
הנה התקשור:
מדריכים: "”אני" זו המהות הנשמתית הטהורה, האהובה והשייכת מעצם ההיות, המצויה בשרות מתמיד, (אכן בנתינה אבסולוטית), של "אנרגיית האם" מעצם ההיות. נשמה טהורה ברואת "אנרגיית האם", המשרתת אותה בעצם הגשמת עצמה דרך חוויה, המהווה שלוחה ישירה של הבורא שמעולם לא ניתקה ממנו.
המיקוד על עצמכם, כל אחד ואחד מכם כעל שלוחה של הבורא, שלוחה ייחודית, (כפי שכל השלוחות ייחודיות), נחוץ הלכה למעשה בהכרה המודעת על מנת יתרחש שינוי תודעתי, שיביא לשינוי ממשי הלכה למעשה על כל ארבעת הרבדים.
זהו אתגר בפני עצמו לפתח את החשיבה המודעת להיותכם שלוחה של הבורא, בשליחות ייחודית להגשמת הפוטנציאל, כשכל אחד מכם עושה את תפקידו נאמנה, כך תמיד.
אין "טוב" ואין "רע" אלא בעיני המסתכל "וכשעיני המסתכל" נפקחות מעיוורונן אין "טוב" ואין "רע" הלכה למעשה.
ברגע שהכרה זו מחלחלת, נפרץ פתח אדיר של חמלה, קבלה והכלה, המאפשר לתאי "זיכרון-ההיות" להיפתח בהכרה המודעת.
מה שאומר שברגע שכך קורה, הזיכרון שכולנו "אחד", חלק מאחדות, חשובים באותה המידה, שליחי הבורא העושים במלאכת ההגשמה, מתחולל מהפך ל"מימד התשיעי" = שוויון ערך, כבוד הדדי, לחיים מתוך ברכה והודיה, להפקת המיטב והמרב בכל רגע נתון מכל מראה הנקראת בדרככם.
המצפן הנשמתי, מעורר את המצפון האנושי ומיפתח הזיכרון האנושי חובר אל זה הנשמתי ונפרצת התבנית, מתמוססת בתוך "אוקיינוס הידע" היקומי האישי והקולקטיבי ושב האמון המלא בעצם ומעצם ההיות.
מדובר בתהליך הכרה מודעת על כל ארבעת הרבדים, הממס כל עיוורון והסתרה, המאפשר לזיכרון הנשמתי להפוך לחלק מהזיכרון העכשווי ואין פוגע ואין נפגע, יש, "יש", בתנועה מתמדת.
תמה ונשלמה חווית "הזיכרון המצומצם" וההפרדה נפרדה מעצמה; תבנית חדשה נולדת ומתהווה בכל העולמות, כרשת חברתית אחת גדולה, שכל היקומים מתקשרים בתוכה באמצעים רבים טכנולוגים וטלפתיים כאחד.
הוויה זו מתחזקת ומתאפשרת בעשרות השנים הבאות, ליתר דיוק בשני עשורים הבאים, אך כבר תוכר הרבה קודם."