על רצון ועל צורך – הארות שלי ותוספת מיהושפט

דורית: זו אינה פעם ראשונה שהמדריכים מתייחסים לסוגיה זו: הם דיברו על ההבדל בין צורך ורצון כשהם מתכוונים לצורך במובן של הצורך האמיתי הנשמתי ולרצון כמשהו שכפוף לדעות, לאמונות, לקביעות. חולמים על "האביר על הסוס הלבן" אבל זה בכלל לא מה שאנו באמת צריכים מבפנים. למשל: בחרנו להתנסות בעצמאות ובויתור על תלות ומכאן שבחרנו לחיות ללא בן זוג בגלגול הזה, על מנת ליצור את הזוגיות בתוכנו. כך נוצרים הפערים בין רצון לצורך.

הדוגמא בולטת האופיינית להרבה אנשים היא אוכל: אנו אוכלים הרבה פעמים הרבה מעבר למה שנחוץ לגוף וסובלים מעודף משקל – פער בין הצריך לרוצה. המדריכים מכוונים אותנו "למה אתם צריכים". כי הרבה פעמים אוכל מספק איזה שהוא פיצוי לזה שלא ישנו מספיק בלילה ונחוץ לנו יותר סוכר. המדריכים מדברים על זה שאם נהיה באמת קשובים למה שאנו צריכים על אמת, "מערכת הפיצויים תפשוט רגל".

יהושפט: "רק נוסיף בין רצון לצורך, עוד מספר מילים על מה שנאמר: מדברים אנו על צורך פנימי של התפתחות, של התקדמות, של צמיחה, של הזנה. צורך טבעי בסיסי. כפי שהעלים אינם יכולים להיות ירוקים ללא קרני השמש. כפי שאי אפשר לחיות בלי לנשום, כפי שאין אפשר לחיות בלי איזשהו מינון של מזון, שתייה, אוכל. כלומר, מדברים אנו על הצרכים האמיתיים, הבסיסיים של הזנה, של סיפוק, של מילוי, של התפתחות על כל ארבעת הרבדים: פיזי, רגשי, מנטאלי ורוחני. הרצון האנושי נובע מתבניות אנושיות, מזיכרונות עבר, ממסקנות שהוסקו וכיוצא באלה. לעיתים רחוקות הוא מביע את הצורך הפנימי האמיתי וזאת משום ההפרדה שכבר דיברנו עליה הרבה פעמים: ההפרדה בין זיכרון הנשמה לבין הגוף.

אנו מייעצים לכם תמיד לשים לב לצורך ולראות מהיכן הוא נובע. כך שתוכלו לזהות ולהפריד בין רצון לצורך. לזהות כשהרצון מבטא את הצורך, להפריד כשהרצון איננו מבטא את הצורך.  לפעמים הרצון מרמז על הצורך, אך ברמיזה כל-כך עקיפה שקשה לזהות את הצורך ואז המענה הוא לסימפטום ולא לשורש. כשאתם יודעים זאת ממילא, אתם מודעים לכך, ממילא כשנכון ויש צורך אתם שמים לב.

מעבירים אנו מידע רב, אין צורך להתנהג כמו רובוטים שעושים תרגילים מבוקר עד לילה. מבקשים אנו בסך הכול להרחיב את המודעות ההכרתית שלכם לאפשרויות. אתם ממילא תשתמשו כשזה יתאים לכם וכשמדברים אנו על ההבדל בין רצון לצורך עוררנו את המודעות שלכם – זה מספיק, השאר ייעשה מאיליו. מפני שהשלב הראשון של תשומת לב הכרתית הוא הפתיח, הוא הזינוק".

סגור לתגובות.