דורית: בשורה התחתונה, זוהי תקופה של סערות, והסערות הן רגשיות משום שהן מעלות מתת המודע כל מיני דעות, אמונות, קביעות, החלטות, מסקנות שבעצם אמורות להתמוסס ב"אוקיאנוס הידע" שלנו ועל כך מדברים המדריכים:
תקשור מדריכים על רגשות והכלתם
מדריכים: "במלחמה בין הרגש להיגיון אתם ממשיכים לחרוט מעגל אשמה מיותר לחלוטין. כבר דיברנו רבות על כך ש: יש להכיל, לקבל, להרשות, לכל רגש להיות ורק כך יתאפשר לו לרדת "מכס מלכותו".
אל לכם לשכוח את ההוויה הפיזית בה אתם נתונים. הווה אומר שאתם מחוברים לתוכנת האנוש, מתנהלים על פיה ולא בכדי, שאם לא כן לא תוכלו לתפקד ב"כדור לימוד". מה שאומר גם, שרגשות אנושיים הם חלק מהוויה זו, לגיטימיים וחשובים, שאם לא כן לא תוכלו להבין את חבריכם למסע ב"כדור לימוד".
אתם מבינים , רגשות אנושיים משמעותיים וחשובים לחוויית החיים ב"כדור לימוד" ואין אפשר בלעדיהם. הם, הם הסמן הימני לבני האדם שמודעותם הרוחנית עדיין לא התעוררה, למשל: החמלה, האהבה, האכפתיות והנאמנות למשפחה, לחברה, או לאדם אחד, מונעים את מהעיוורון המלווה את החיים בגוף פיזי מלהשתלט לגמרי, וזו רק דוגמה אחת מני רבות.
דורית: בזמנו, לפני שנים רבות, עזרה דיבר יום אחד על זה שהאנשים בכדור הארץ בכלל, ועל אלה שבחרו במסלול הרוחני בפרט, יש להם מערך כפול של תאים. יש את התאים הישנים – התוכנה הישנה, ומתחת בפנים יש את התוכנה החדשה. התא הישן מתקלף והתא החדש זוהר עם המודעות החדשה. והנה הארה אישית של המדריכים באשר לכך.
מדריכים: "אתם מצוידים במערך כפול שעליכם לקבלו ולהכילו מבלי לתת עדיפות לאחד על חשבון רעהו, ולמה הכוונה? אתם מצוידים ברגשות אנושיים מחד, וברגש יקומי מאידך.
הנטייה של רבים מכם להתחבר עם הרגש היקומי על חשבון האנושי, ולשפוט ולבקר את הרגש האנושי מפני שאינו עומד בקריטריונים היקומיים…
הרגש האנושי אינו מתוכנת לעמוד בסטנדרטיים היקומיים, פשוט כך! הוא משהו, מאפשר לרובד הפיזי להתמלא ולבוא על סיפוקו, ליהנות מכל נפלאות "כדור לימוד" במובן הרגשי תחושתי. מאפשר לנשמה בגוף לחוות את רצונותיה ומאווייה מפני שמהווה קטליזאטור לביטוי הרגשי שלעתים כל כך נוגד את זה ההגיוני.
תפקיד הרגש להדליק, תרתי משמע, לתת דלק לעשייה, רשות להגשים חלום ולהצית עניין, התרגשות, התלהבות, לפרוץ דרך. לפרוט את הפחד שעצם חווייתו מובילה להמסתו, עד כמה שהדבר נשמע אבסורדי על דעת האנוש המקובלת.
אפשרו לעצמכם לחוות את הסערות והתבוננו בהן (כמו שאת עושה ברגע זה), כך שהסערות הרגשיות לא יתפסו את מקומם של הרבדים האחרים. אך אל תדחיקו ואל תתעלמו. אתם מצויים בסערה רגשית הן משום העליות והירידות הפנימיות הנובעות מהתעוררות הרגש והן מניסיון השכל לשלוט ולהדחיק סערות אלה.
חושו את מלוא ההרגשה מתוך התבוננות, ואפשרו לחמלה לתפוס את מקומה."
תלמידה: לפי מה שהוא אומר הבנתי שאנחנו עלולים להיתפס לדעות, אמונות וקביעות חדשות. אנחנו מנסים לנטרל ביקורת ולקבל את האנשים כמו שהם. לא לשפוט אותם אלא לחמול אותם, ליצור אמפתיה אליהם ולהבין אותם. אבל אם אנחנו פתאום הפכנו לרוחניים ויקומיים, אז החשש הוא שהקריטריונים חדשים שלנו ישפטו אחרים.
דורית: נכון מאוד, ולכן הם אומרים: "תכילו כל רגש". הקריטריונים היקומיים = אהבה אוניברסאלית חובקת כל, אני = אנחנו. אנחנו עלולים לעשות שימוש לביקורת ולשיפוט כשאיננו עומדים בעצמנו בקריטריונים האלה בגוף הפיזי. כשעולה שיפוט, או עולה ביקורת, ונבדוק אותה, נגלה שזוהי בעצם חוסר קבלה. המדריכים אומרים לנו לקבל את האכזבות, את הכאב, את אי הידיעה, את החולשות, ופשוט לתת להם להיות, קרי, להכיל לקבל שזה ככה.