בכדור הארץ חיים כ – 7 מיליארד אנשים כשלכל אחד אגו משלו. ניתן לחלק אותנו לקבוצות אתניות בשל הבדלי התרבויות שיוצרות הבדלים בתפישת האגו האנושי, אך יש גם משהו משותף כצורך שייכות, הכרה וקבלה שלנו על ידי החברה. איננו מתפתחים בחלל ריק. אנו יכולים לראות את האגו האנושי, כתוכנה המייצגת מבנה פסיכולוגי, לוגי, נפשי, התנהגותי וכד' בעזרתה אנו חיים בכדור הארץ. (כפי שנאמר בחלק א', זה נכון לגבי כל עולם).
זהו מבנה שמכיל את המסקנות שהסקנו לאורך הדרך; איך צריך לחיות פה, איך אפשר להצליח פה, איך אפשר להשיג אוכל, איך אפשר לחיות טוב יותר – אוסף של השקפות עולם, דעות, קביעות, נקודות מבט ואמונות שהתערבבו להם יחד למשהו אחד. הכול תוצר של השקפות עולם, אמונות, דעות ומסקנות שהסקנו בתרבויות שונות לאורך דרכנו האנושית בגלגולים שונים. בנינו אגו אנושי שכמעט הפך להיות הגולם שקם על יוצרו. והכל התחיל מקטע הישרדותי… הרישום הבסיסי שקיים בכל אחד מאתנו בכדור הארץ הוא הישרדותי, פיסית, רגשית, מנטאלית ורוחנית; ההיררכיה, דרך של הישרדות בתוך השבט, חייבים לעמוד בתנאים מסוימים כדי לשרוד וכד'.
לאגו האנושי הכללי של כולנו יש חוקים מאד, מאד, מוגדרים של מזה כבוד ומזה חוסר כבוד. מה יגרום לי לנקום בנקמת דם, כי פגעו באימא שלי, או יגרום לי לפתוח לפני מישהו את הבית ולארח אותו הכי יפה שאפשר. אנו יודעים מה פוגע ומעליב ומה אינו מעליב, אם מישהו מדבר אלי באהבה ויפה אני לא נעלב ממנו ולהפך, אין ספור תבניות, רובן אינן מודעות כלל.
כשאנחנו מסוגלים להכיל את התמונה ולראות אותה קודם בדמיון ואחר כך במעשה נוכל לבדוק את מהות האגו הפרטי שלנו, להבחין איפה הוא "קופץ", וכד'. האגו מפרש כל הזמן. כשזה חוסר כבוד האגו יגיב. כשמישהו צועק עלינו האגו מגיב… הוא מפרש והתגובה שלנו תהייה בהתאם לפירוש. אם נשים את האגו בצד נוכל לראות שמי שצעק צעק "זה שלו ולא שלי" ומתוך כך ללמוד, להבין מה התכוון השני ומה חלקנו בעניין.
אנחנו מגיבים למה שקיים בתוכנו. כל מי שנמצא בסביבתנו; משפחה, חברים, קולגות וכד' הם מראות. לכל אורך ההיסטוריה האנושית, אימצנו לעצמנו פירושים, יצרנו מבנה איתן כסלע ואנו נאחזים בו כבקרנות המזבח היות וזו ההישרדות שלנו בכדור הארץ.
אצל רובנו אין עדיין הפרדה בין "אני נצחי" – הניצוץ, לבין ההשתקפות הזמנית שנכנסה ל"תלבושת" מסוימת ועוברת מ"תלבושת לתלבושת" (מגלגול לגלגול). איבדנו את הגמישות ואת היכולת לדבר מיליון שפות, להתנהג באין ספור התנהגויות שקיימות ברפרטואר שלנו ואיננו מודעים לקיומם.
בנינו מבנה ועל פי המבנה אנו מגיבים. כל מה שנחוץ על מנת ליצור שינוי ולהפסיק לשחזר את המלחמות האינסופיות הוא להכיר בניצוץ שאנו וללמוד לעשות את ההפרדה בין הנשמה לבין המבנה. ללמוד להבחין מתי האגו שלנו קופץ, מה שכמובן מאד לא קל לנו ומצריך תהליך של מודעות ושחרור כל אחד בקצב שלו. כאשר אנו מונעים על ידי פירושים שיתכן והם בכלל לא נכונים לאחר, זוהי עבדות. באנו לכדור הארץ הפעם, על מנת לצאת מעבדות לחרות. באנו לעשות תהליך בו נוכל לראות את האגו נפרד מאתנו, בו נוכל לאט, לאט להפסיק לתת לו לנהל אותנו. לא נוכל לעשות את השינוי, אלא אם כן ניפרד מהדפוס הגורם לנו לשחזר.
קיימת מגמה בכדור הארץ של פריצת החשיבה הישנה, המדריכים מכנים זאת חיווט מחדש של המוח האנושי, כך שייווצר קשר בינו לבין המוח הנשמתי (ידע הטמון בתת ובעל המודע) ויתאפשרו שינוי והתמרת האנרגיות. המקום בה' הידיעה, שבו גבולות החשיבה עדיין לא נפרצו, הוא התחום הרגשי כשאנחנו נפגעים. הכבוד הפגוע מפעיל את האגו… והשאר היסטוריה… כשאנו מבינים שבכל עולם נוצר מבנה אגו למען מימוש הפוטנציאל, יתאפשר לנו להעריך ולכבד את אותו מבנה במקום לפול בפח שלו. נוכל לגלות כמה אומץ, תעוזה, המצאות מדהימות נוצרו כתוצאה מהמבנה הזה ויחד עם זאת להכיר שזה מבנה משרת אך אינו "האני הנצחי". ה"אני הנצחי" משתמש במבנים אלו בכדי להתממש. נקודה. רק כאשר ניתן לעשות את ההתרחקות בחוויה שלנו לא בתיאוריה ייווצר שינוי.