"השלום הברכה, אור-האהבה והשלווה לכם. ברצוננו להדגיש שוב את מטרת החיים ב"כדור לימוד": מטרת החיים בכל העולמות בכלל, וב"כדור לימוד" בפרט, הינה התנסות המאפשרת את מיצוי הפוטנציאל של כל אחד ואחד מאתנו, מכולנו, מכם, עד תום. במילים אחרות ובמובן הזה, נזכיר שוב כי התנסות = הצלחה, והצלחה = התנסות.
ומדוע פתיח זה ניתן שוב? על מנת להסביר, להדגיש, את מטרת החיים בכלל ובפרט שהרי, אם בהתנסות עסקינן (מיצוי הפוטנציאל דרך התנסות), הרי שמדובר בחוויה מתמדת המגלה את האיכויות הקיימות בכל אחד מעצם התנועה, ההתנסות, פיסית, רגשית, מנטאלית ורוחנית.
בכל תקופה, בכל תרבות בכל עם, בכל עולם, קיימים גבולות, אמות מידה מוסריות, תפיסות עולם, המאפשרות את אותה התנסות. "טוב ורע" תלויי תרבות, תלויי זמן ומקום, תלויי תפיסה.
בברכתנו לשנה החדשה הדגשנו את חשיבות הקבלה וההכלה של "הטוב והרע", כיוון שהכלה זו מונעת לחלוטין את השליטה של שתי איכויות אלה, כלומר, מתאפשרת בפעם הראשונה הנהגת הנשמה את הגוף; עד כה דפוסי "הטוב והרע", הגבריות הנשיות, העליונות הנחיתות, ניהלו את העולם (ועדיין מנהלים אותו), כל הדעות, האמונות, הדפוסים או נאמר הציונים שנתנו לאורך הדרך, היוו את חלון ההסתכלות של האדם על עצמו, של החברה על האדם, של האדם על החברה או הקבוצה. כלומר, דפוסים על דפוסים על דפוסים אין ספור, יצרו השקפת עולם שנתפשה, (ועדיין נתפשת לעיתים), כאמת בלבדית. כל זאת משתנה כשמתקיימת בפועל קבלה והכלה של "הטוב והרע". במילים אחרות, הדפוסים שנוצרו כתוצאה מתפישות אלה מתפוגגים, הופכים להיות חלק ממסכת הידע, חלק ממסכת ההתנסות, והדגש על חלק, כיוון שאינם מנהלים יותר את האדם או הקבוצה.
מבקשים אנו להדגיש ולהעביר את הרעיון שברגע שכל אחד ואחד מכם יכיל את כל ה"טוב והרע" בתוכו כחלק מההתנסות שלו/ה לא יהיה בהם צורך יותר ואותה חוויה של קיטוב, תשתנה.
הכלה זוהי סליחה במלא מובן המילה, היא החמלה במלוא מובן המילה, כך שסליחה היא תוצאה של קבלת האדם את עצמו על כל המעשים "הטובים והרעים" שלו, כחלק מחוויית החיים ב"כדור לימוד". חוויית החיים ב"כדור לימוד", כפי שאמרנו פעמים רבות, נוגעת או נגעה ליתר דיוק בחוויית חמישה חושים פיסיים: ראייה, שמע, מישוש, טעם וריח. על אף שכל חוש נוגע גם בחוש שישי, כמו ריח על חושי, ראייה על חושית וכיוצ"ב, המיקוד בחוויית החיים הארציים היה על חמישה חושים בלבד. החוש השישי, היה נחלת יחידי סגולה ועל אף שאין בכך אמת, (שהרי כולנו בעלי חוש שישי המתפקד דרך חמשת החושים הפיסיים) ובכן, על אף כך, החוויה המודעת נגעה בחושים הפיסיים בלבד, כאמור למעט יחידי סגולה לאורך ההיסטוריה האנושית. כל הדפוסים והאמונות האנושיות נבעו מהדגשה זו ומוצו עד תום.
שנה זו והשנים שאחריה מטים את הכף לכיוון החוש השישי, דרך חמשת החושים המודעים. ועל כן מתרחבת ההבנה על כל הרבדים. אך זוהי הרצאה בפני עצמה ונניח לזאת כרגע. כרגע ברצוננו להפנות את תשומת לבכם לרעיון שאימון בהודיה, תודה, ברכה, התברכות, קבלה והכלה של כל ה"יש" כחלק מהעושר והמגוון האדיר שמאפשרים החיים ב"כדור לימוד" היא התשובה לשינוי, היא התשובה לסליחה, לחמלה ולאהבה.
תהליך זה של קבלה והכלה מאפשר שינוי תוכנה ובמקום שימשכו בחוטי יצירת המציאות, הציפיות, האשם, החששות, הכמיהות, וכיוצ"ב תקרום עור וגידים מציאות חדשה על פי הנמצא בכל רגע נתון של זמן. ומדברים אנו על הוויה = העבר מוכל בהווה והעתיד נוצר ממנו כל רגע, כך שכל מה שקיים ומתקיים הוא הווה. על מנת לעבור תהליך של סליחה, מתארע חיבור לעבר אך, רק אם וכאשר החיבור לעבר הוא בהווה נתון על מנת להכיל את העבר, הוא מאפשר סליחה. לא כך רגשות אשם כדוגמא.
לסיכום חלק זה, לא ימצא אדם בחלד, הנקי לחלוטין מפגיעה והיפגעות לאורך מעברי חייו! מראש נסלחתם, שהרי המטרה היא הגשמה דרך חוויה של פוטנציאל נתון, מעצם ההתנסות, מעצם חווייתו. בכך מתפוגג גם דפוס השכר והעונש מפני ש"הטוב והרע" המוכלים בלב כל אחד ואחד.
הסליחה, החמלה, הקבלה כתוצאה, יוצרים שינוי תפיסה ענק. במילים אחרות, הדפוסים המעכבים מתפוגגים ובמקומם נולד זיכרון היות כולנו ניצוץ אלוה ממעל, ערבים זה לזה. כך מתעוררים ערכי שוויון הערך הנתונים לנו מעצם ההיות ושלטון האגו נטמע באוקיינוס החוויות הכולל.
זו המגמה, מגמת השינוי, המתרחשת דרך הרבה שיחזור וכפי שכינינו זאת "חווית אבסורד". בדיוק כפי שהיא מתרחשת (חוויית האבסורד), דרך התעוררות, מודעת רחבה, שוויון ערך, שותפות והבנת המושג "אחדות הניגודים הרמוניה שלמה" שכולנו חלק ממנה ויחסי הגומלין בין הבורא לנברא ובין הנברא לבוראו. עד כאן באהבה מחברי הספיראלה".