נשאלתי פעמים רבות על השפעתן של מסקנות עבר על ההווה בכל רגע נתון. כשמדובר בזיכרון המודע והבלתי מודע אותו אנו נושאים מחוויות חיים שונות, לא רק מהחיים האלה המנהלים לנו את החיים. על מנת להפסיק לשחזר ולשנות את ההווה, עלינו לגלות את המסקנות וללמוד לוותר על האחיזה במסקנות אלו.
סיפור מהחיים: מישהו שהיה במעמד של שליטה, בזבז את כספי המדינה בכך שהסתובב בעולם מבלי לשים לב לכך שיש אנשים עניים ונצרכים שהוא בעצם חי על חשבונם בכך שהוא חי כמו מלך. בסופו של דבר, בסוף חייו כשנתקל בנזקקים נשבע לעצמו כי בגלגול הבא ייוולד למצב שבו יצטרך לעבוד קשה עבור כסף ולא יהיה לו הרבה כסף וכל מה שיהיה לו יחלק עם הסובבים אותו.
מסקנות אלה ברות שינוי.
תחושת ההיתקעות שלו מהמאבק הבלתי פוסק בכל מה שקשור לכסף הביאה אותו לחפש את הסיבות. ברגע שנפתח הסיפור והוא הבין שהמסקנה באה ממקום של לעצור אותו כדי שלא יהיה עוד פעם באותו מקום. כשהבין שהוא למד את מה שלקח על עצמו ללמוד, שהוא לא באותו מקום שהיה אז, יכול היה לשחרר את האחיזה במסקנות כגון כסף הוא דבר משחית, אסור שיהיה ממנו יותר מדי וכיוצא באלה. כבר לא היה לו צורך באמצעים חיצוניים שיעצרו אותו ומכאן שהבחירה יכולה הייתה להשתנות. הבחירה לא יכולה להשתנות כל עוד אין מודעות והתפישה אינה משתנה. המודעות מאפשרת לנו להבין מדוע הנסיבות כאלה ואחרות מתקיימות, מדוע בחרנו: בבית מסוים, בהורים, בעם מסוים, בתקופה מסוימת, בתנאים כאלה ואחרים וכדומה. נבין מה זה שרת, נשחרר את האחיזה במסקנותינו ונוכל להפסיק לשחזר.
אפשר להיות פעילים כל הזמן כדי לעשות כסף, אבל אם התבנית בראש לא משתנה כנראה שלא יהיה לנו כסף. העיקרון הוא השינוי. המדריכים מדברים על כך שהדבר הקבוע ביותר ביקום הוא השינוי. כל עוד מצב התודעה שלנו לא משתנה, אנו מייצרים את אותה מציאות.
במעבר החיים הנוכחי בחרנו להתחבר לארבעת הרבדים באופן שווה. (פיזי, רגשי, מנטלי ורוחני), קרי, בחרנו להתחבר לשפע. בימים עברו, כפי שעדיין קיים בעולמנו, בחרנו לשים דגש על רובד אחד או שניים על מנת למצות אותם עד תום. למשל, הזן בודהיזם שם את הדגש על הרובד הרוחני והמנטאלי, מתוך שליטה ברבדים הרגשי והפיזי והפיכתם לכלי שרת בידי הרוח.
ישנם כאלההפוחדים מהצלחה, הצלחה מחייבת אותם, הם פוחדים שזה יגזול מהם את החופש. הם היו במעמד מסוים, שרתו את הקהל ומאוד הצליחו אבל לא היו להם חיים פרטיים משלהם בתפישה שלהם. אלו תבניות חשיבה/אמונה. פחד מכישלון יכול להתבטא כפחד מהצלחה – אם אני אצליח אולי לא אצליח בהמשך, אולי לא אצליח לעמוד בקריטריונים ואפול "מאיגרא רמה "לבירה עמיקתא".
אם ניכנס פנימה לכל אדם ונבדוק מה הסיפור שלו, נמצא תבניות שמעכבות אותו שנובעות מהתנסויות קודמות שכתוצאה מהן הוא הגיע למסקנות ש"זה מותר" לו ו"זה אסור" לו. החיבור במודעות ההכרתית מאפשר להרפות אחיזה מהתבניות המעכבות.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי