מעברי האנרגיות על כדור הארץ מאד עוצמתיים ודרמתיים ומתוך כך מניעים, מפעילים אותנו להשתנות והתחדשות. הדברים מגיעים לידי אבסורדים והקצנות עוד יותר גדולים וכולם יחד מהווים קטליזטור לשינוי תודעה והפסקת השיחזור.
בתקופה זו מתרחשים בחיינו האישיים אירועים רבים, אנו עוברים סיטואציות שונות שיעזרו לנו להרפות משחזור של דעות, אמונות וקביעות על עצמנו ועל החיים.
נשאלת השאלה כיצד יכול כל אחד מאתנו יכול לסייע לעצמו, לשמור על חוט השדרה שלו, על הכוח ועל מצברים מלאים יום, יום, שעה, שעה, על כל ארבעת הרבדים עם כל מה שקורה מסביב.
כשאנו מקבלים בשורות קשות, בדרך כלל אנו אוטומטית מתרוקנים מאנרגיות מחבקות, היות שאנו נותנים כוח או שליטה למערכת האוטומטית, בלי דעת, לדברים שמרוקנים אותנו.
על מנת שהמצברים שלנו יהיו מלאים בכל מישורי חיינו; פיזית, רגשית, מנטלית ורוחנית, עלינו להכיר ולהיות מודעים למה ממלא אותם ולמה מרוקן אותם. מודעות המביאה אותנו להבנה שכל דבר שמרוקן אותנו, יש לו מטרה להגן עלינו והפוך על הפוך, להביא אותנו למילויים, מפני שתוצאת ההתרוקנות בדרך כלל מעיקה, מכבידה, מקשה ומביאה למודעות הכרתית את מה שנחוץ לשנות ולטפל; כאשר אנו שוקעים במצב לא טוב עם עצמנו זה מביא אותנו למחשבה שדי לנו להיות במקום הזה ומעורר בנו דחף למצוא את הדרך לצאת משם.
מכאן, שאחד הדברים המשמעותיים ביותר הוא להביא לידי מודע הכרתי מה ממלא ומה מרוקן אותנו ולבחור במודע להתאמן בחיבור למה שממלא ולטפל במידת הצורך, במה שמרוקן, לחיות עם מצברים מלאים היא החלטה מודעת המחייבת אחריות אישית, להתאמן בכך.
אותה אנרגיה בה אנו משתמשים לכאוב, לסבול, לפחד ניתנת להמרה, ליצירת חיים חדשים, תפישה חדשה.
אנו נמצאים בתקופה בה כל הדפוסים, החרדות, החששות, התקוות והכמיהות, הפרושים מקדמת דנא, עולים לפני השטח וניתנת לנו ההזדמנות לגלות ולהפנים את הידיעה שזו יצירה שנוצרה לאורך דרכנו כתוצאה מחוויות אך היא אינה הניצוץ האלוהי שאנו.
כיצד אנחנו יכולים ליצור יצירה בה יתמלאו המצברים שלנו בעולם ארץ, בו מתקיים מנעד רגשות אדיר של שמחה ועצב? מהם הדברים שמאפשרים לנו לקבל הזנה מידית שאינם מהווים פיצוי או תלות?
הדבר החשוב ביותר בעיני הוא להתאמן בלברך, להודות, על היש בחיינו, על מה שאנו עושים ויכולים, לחיות ולהיות גאים ומרוצים מעצמנו, ללא כל קשר לאגו.
לחיות מתוך מודעות שכאשר המצברים שלנו מלאים, אנו נותנים הרבה יותר ומחזקים גם את כל הסובב אותנו.
דבר נוסף, כשאיננו לוקחים דבר כמובן מאליו, כולל את עצמנו ממלא את המצברים. כל דבר שאנו לוקחים כמובן מאליו מרוקן אותם.
מניסיוני הדברים ""הקטנים"" כמו פרח שפורח, ריח אהוב, שמש זורחת, ים, מקלחת, מוסיקה, קריאה, שיר, חבר/ה, טוב/ה הן דוגמאות ספורות לחוויית שפע היש ומילוי מצברים.
מבחינתי היכולת להבחין ביוצר = הנשמה, לבין היצירה = הגלגול, האישיות, משקפת את השינוי התודעתי בה' הידיעה, על כך בלבד ניתן לכתוב ספר שלם.