באחת הקבוצות הוותיקות, התפתחה שיחה על מדריכים אישיים והרי היא:
תלמידה: באיזה סיטואציות אנחנו נעזרים במדריכים אחרים? איזה מידע אנחנו יכולים לקבל ממדריכים אחרים שאנחנו לא יכולים לקבל מהמדריכים האישיים שלנו?
תלמידה: נקודות מבט שונות.
דורית: נכון. כל המידע שנחוץ אנו מקבלים מהמדריכים האישיים שלנו. כשאת עוסקת בהעברת ידע לאנשים, יכול להיות שמדריכים אחרים יעבירו את המידע. כשמדובר בנשמות מדריכות אחרות, הרי שהמדריכים שלך יכולים לדבר אתי והמדריכים שלי יכולים לדבר איתך, אך ישנה הבחנה בין המדריכים. כלומר, אני יכולה להשכיל מנקודת המבט של המדריכים שלך ואת יכולה להשכיל מנקודת המבט של המדריכים שלי, אבל המדריכים שלך לא מלווים אותי 24 שעות ביממה והמדריכים שלי לא מלווים אותך 24 שעות ביממה. הם אורח לרגע.
כשהתחלתי את דרכי בתקשור ובקשנו מידע בתחום האנרגיות, העבירה את הידע קבוצה שנקראת "פוני שלומות", שהמדריכים שלנו ביקשו ממנה שיעבירו את המידע על האנרגיות מפני שזו אינה ההתמחות שלהם. דרך העברת הידע, דרך המבנה הלימודים שהם יצרו דרכי (כל הקורס הזה נוצר דרך תקשור וכל הזמן גדל ומתפתח), הפך תחום האנרגיות להיות חלק מהידע שלהם.
המדריכים האישיים שלי, יהושפט ועזרה, נעזרו ב"פוני שלומות" על מנת להעביר בהתחלה את החומר על האנרגיות, הם יצרו את הקשר. מבחינתי, אני דיברתי פתאום עם אלעזר "מפוני שלומות".
בקבוצות התקשור שהייתי חלק מהן היו מדריכים שונים שהעבירו מידע בהתאם לכישורים המיוחדים ולידע הספציפי שלהם. מהתחלה התחברתי לרעיון שלכל מדריך ההתמחויות שלו, ואין אף אחד שמומחה בכל הנושאים, באותה מידה. גם הם לומדים אחד מהמומחיות של השני.
מבחינתי, העובדה שאף אחד אינו מתיימר לדעת הכול מהווה עד היום מקור של אמון במדריכים. אני יכולה להסתכל על כל הדרך שלי כמתקשרת כעל דרך אקלקטית שאוספת מכל מיני ערוצי ידע.
תלמידה: הם גם נתנו את המקום, יש פה כבוד לידע של האחר.
דורית: היופי הוא שהם אינם פחות חכמים, נבונים, רואי דבר משום שהם לא יודעים משהו או לומדים ממישהו אחר. למדתי מזה המון, זה היה מדהים עכשיו שאנחנו מדברים אני משחזרת מהלך שמלכתחילה הובא כך שאין אף אחד שיודע הכול. כשאנו מבקשים ידע כללי עלינו לערבב את כל חלקיקי הידע אל מאגר אחד, לשם כך קיימת ספרייה האוגרת את כל הידע, והמדריכים הם הספרנים בספרייה, אלה שמאפשרים לנו לדלות ידע ומלמדים אותנו ללכת בנתיביו וללמוד כיצד לדלות אותו.
תלמידה: באחד התקשורים שאני עשיתי עם מישהו, המדריכים אמרו גם אנחנו לומדים מכם. זה הדהים אותי.
דורית: תחשבי על חבל הטבור הם ניזונים מאתנו ואנחנו ניזונים מהם. הם לא נמצאים בהוויה האנושית.
תלמידה: הם אמרו שמכיוון שאנחנו בגוף אז יש דברים שהם לא יכולים לחוות.
דורית: הם חווים אותם דרכנו. הם גם חווים את העולם הפיזי דרכנו ובזכות זה ביכולתם לדבר אליו. הם לא יכולים לדבר אל העולם הפיזי אלא אם כן יש להם ערוץ שמתרגם את המידע לשפה/לתוכנה, שאנו מצויים בה, אחרת הידע לא יעבור. כל אחד מאתנו הוא בעצם שליח של המידע.
תלמידה: כנראה שיש משהו מיוחד בחיים שלנו בארץ, אפשרויות של חוויה שגם מלמדות אותם. המציאות שלנו בתור בשר ודם בעולם החומר.
דורית: זה מחבר אותם לתוכנה האנושית שהם לא הווים בה. כמו שאנחנו מתחברים לתוכנות שאנו לא הווים בהן דרך ההשתקפויות האחרות שלנו ודרך המדריכים שלנו. היכולת שלנו להביא ידע לכדור הארץ בהחלט קשורה לעובדה, או מחוברת לעובדה, שבו זמנית אנו מחוברים להרבה תוכנות, שהשתקפויות אחרות שלנו מחוברות לתוכנות אחרות.
המדריכים האישיים הם הערוץ המרכזי המחבר אותנו לכל ערוצי המשנה. הם גם הספרנים בספרייה. הם פותחים לנו את הדלתות ואת הספרים, בין שאנו משייטים בעצמנו בספריית הידע ובין שלאו.
לאחרונה אנו מתאמנים יותר ויותר להתבונן בזמן קליטת מידע ממבט על = ראייה מערכתית לכל פרטי הפרטים, מבט על שמאפשר להכיל את כל המבטים ביחד.
את המדריכים הרוחניים ניתן להמשיל למבט על שכל הזמן מלווה אותנו, מעבר/בנוסף, למבט העל שלנו, המאפשר למידה והתפתחות.
המדריכים מחוברים לתוכנה אחרת וכל הצירוף המדהים הזה של נקודות מבט יוצא דרך התקשור, דרך הנושאים השונים שאנו מתקשרים עליהם. אחת הסיבות שתהליך הלימוד מאפשר ללומדים להכיר את מהות הנשמה שלהם, דרך דברים/נושאים,הנשמעים לגמרי ערטילאיים (בתחילת הדרך), נועדה על מנת להביא אותנו להבנה של תוכנה אחרת ולחברה באופן פיזי, קונקרטי, הבנתי , על כל ארבעת הרבדים, לכדור הארץ.