לאורך מעברי החיים אנו נולדים כגברים או כנשים. הטעם לבחירה באחד המינים, נובע מהצורך של כל נשמה למצות את הפוטנציאל שלו/ה להשלים מעגל דרך מיצוי עצמי מקסימאלי. כלומר, הנשמה שהיא אנרגיה, פוטנציאל אדיר, שבא לידי ממש דרך חווית עצמו בגלגולים שונים, בעולמות ובתקופות שונות. בחירת המין קשורה קשר ישיר עם התפקיד שלקחה על עצמה הנשמה במעבר חיים מסוים. כל תפקיד חשוב באותה המידה בין שבחרנו להיוולד גברים או נשים, אלא שהפעם ברצוני להתייחס לבחירה להיוולד נשים במעבר חיים הספציפי הזה ובתקופה זו.
זוהי בחירה באתגר לא פשוט, הכולל את כל התפקידים המסורתיים המיוחסים לנשים מעצם היותן (בת, בת זוג, אם, אישה וכד'), כמו גם תפקידים הקשורים בעסקים, בניהול חברות, בפוליטיקה, לימודים גבוהים (שיוחסו על פי הגישה המסורתית, לגברים) וכד'.
נשים בחרו מראש, במגוון תפקידים רב ביותר, בעולם הספציפי הזה שלנו (שלעיתים קרובות אינו פשוט להתמודדות – מה לעשות קודם?…). במטרה לשנות את מקומן ומעמדן בחברה, ממקום של נחיתות לשוויון ערך. רובן מיצו את השלטון הגברי, העליונות הגברית, את היותן ""קטנות, חלשות ותלויות"", ומפתחות במעבר חיים זה גם את הצד הגברי שלהן = היוזמה, האומץ ללכת בדרכן ולממש את הפוטנציאל שלהן ועוד. בעצם ניתן לומר שהנשים עושות את החיבור לאיזון שבין גברי לנשי בתוכן. קרי, לוקחות את ההגה לידיהן מחליטות על חייהן ופחות, ופחות מאפשרות לגברים לשלוט בהן ולהוות כלי בידיהם ויחד עם זאת בנות זוג, אימהות, חברות וכד'. הנשים משנות חוזה על מנת להשיב עצמן למקום עצמאי, כמסתדרות בעולם ללא תלות, כשקשר עם גברים בא ממקום שוויוני, של חברות ושיתוף פעולה.
השנים בהן השתמשו הנשים בכוחן ועוצמתן לכניעה לרצון הגבר, איפוק בכל הקשור לעצמאותן המלאה- לשוויון זכויות, לניהול הבית והילדים וכד', הולכות ונעלמות. על אף שישנן עדיין חברות שלמות החיות על פי הדפוס המסורתי.
הגברים, בכדי לעמוד אל מול השינוי העצום שחל בנשים, חייבים לחולל שינוי בתפישות העולם המסורתית, שעדיין הווה בהם ובהתנהלות שלהם בהתאם. על מנת להתחבר לנשים יש צורך ביותר מחיזור כפי שהיה מקובל. לשם כך עליהם ולהסכים לוותר על "העליונות הגברית" לפתח את הכשרים החברתיים, אינטואיטיביים רגשיים שלהם ולהתאמן גם בתפקידים בלתי מסורתיים. במילים אחרות, הגבולות המגדירים תפקידים נשיים וגבריים נפרצים ונוצרת תשתית חדשה לשוויון ערך בין המינים.