בחרתי להביא תקשור זה של המדריכים לכבוד חג החרות, הקרב ובא עלינו לטובה, זאת משום ששינוי תודעתי יאפשר לנו לחיות בחרות. המדריכים מדברים כאן על השינוי המתחולל בכדור הארץ ובנו ונותנים תרגיל חרות עוצמתי בדמיון מודרך. התקשור יועבר בשני חלקים להלן חלק א'. באהבה רבה ובברכה חמה, דורית.
כיצד ניתן ליצור שינוי תודעתי על ידי הדמייה חלק א'
מדריכים: "השלום וברכת האור המאיר את עצמו כאן יהושפט, עזרה וחברי ספיראלת האור מבקשים להזכיר לך אחות יקרה את האור המעיר, מעורר ומאיר מאליו ככד השמן בחנוכה ששמנו לא התכלה. זוהי מטאפורה (כד השמן) ולא בכדי כיוון שהאור מאליו מתמלא כול מה שנחוץ הוא להתבונן בכך בעזרת הדמיון ולשים לב כיצד מתערבלות קרני אור אלומות, אלומות, בכול צבעי הקשת המודעים לכם (והבלתי מודעים גם כן), בהוויית הגוף הפיזי. שהרי, לולא התרחשות אנרגטית זו, אין חיים בגוף ולגוף. קרי, אין מתאפשרים חיים עלי אדמות ו/או במקומות אחרים אליהם, בהם, משתקפת הנשמה. תשומת לב לאור זה המתערבל בתוככך/ם, יאפשר שינוי תודעתי יומיומי. תקופה זו מאופיינת במאסות של אור עליון מחד, השוטף את תודעתכם האנושית ובו זמנית במאסות של פירושים, הרגלים, התנהלויות, דעות, אמונות, פחדים וחרדות (= התכנה האנושית), המנהלים את התודעה האנושית מזה עידן ועידנים. במילים אחרות (לא דורית זו אינה מלחמת אור וחושך, ממש לא!), זוהי עת בה מתגבר אור הבורא, אור הידיעה, תבונת הניצוץ, אט, אט, על האנרגיה הארצית; עוד ועוד אנשים מקבלים השראה בכול תחומי החיים, המאפשרת להם לצאת, הלכה למעשה, מתחום הידוע והמוכר. עוד ועוד אנשים מגלים עולמות שלמים תוך עצמם אותם הם משתפים עם הסובב. עוד ועד אנשים מדברים בפומבי על רגשותיהם ומעשיהם ה"טובים" כמו גם ה"רעים" ומפוגגים בכך את מסכי השתיקה והבושה ומאפשרים ל"טוב ולרע" להתערבל ולהתערבב ולהשתחרר משלטונם. דמו לעצמכם שני "שליטים" רבי עצמה וכוח, המנהלים כול אחד עולם שלם במשך דורות על גבי דורות = "שליט" "גן העדן" ו"שליט" "הגיהינום". שאכן, התבטאו לאורך ההיסטוריה האנושית כמלחמת בני אור בבני חושך, אלא שזה איננו ביטוי הולם ובוודאי אינו מדויק, היות ועצם המלחמה מורה על התנהלות במסגרת גבולות התוכנה האנושית הישנה שהפרידה בין "הטוב" ל"רע" כדרך התפתחות וחוויה. מדוע כול זאת מודגש שוב, שהרי דברנו על איחוד השבילים ובעצם על הגילוי, כי אלה שבילי חוויה ותו לא? ובכן כך הוא הדבר, "שליטי "גן העדן והגיהינום" מיצו את תפקידם! כול מה שניתן היה לחוות תחת שתי כותרות אלה, נחווה כבר לכול פרטי הפרטים והגוונים ועדיין מוצג במראות סביבתיות כאלה ואחרות ב"כדור לימוד", בעצמה משנה. אומר הדבר כי יש לשני ה"שליטים" האלה צורך, על מנת לשרוד, למצוא שבילי חוויה והתנסות חדשים על מנת יוכלו להמשיך להתקיים, על מנת להימנע מכליה. זהו עניין הישרדותי פרופר! לשם כך הם קודם כול ""עושים שריר"" על מנת להראות שלא נס ליחם ולצבור אנרגיה להמשיך ולהתקיים דבר המתבטא בדרכים רבות ב"כדור לימוד" על ידי זרמים דתיים קיצוניים ואחרים המבקשים לשמר שליטה ועל ידי אנשים, קרי, פרטים שאלמנט כזה או אחר מתפרץ בהם בקיצוניות ובכפייתיות = חוויית האבסורד, אותה הזכרנו כבר פעמים רבות. אלו המראות המאפשרות שינוי מעצם התגלותן. לא עוד נעשים דברים ממחשכי ההסתרה והשתיקה, אלא יוצאים לאור, תרתי משמע ומעצם כך מתפוגגים. חשבו על כך; לא ניתן להסתיר יותר דבר וחצי דבר, בוודאי לא לאורך זמן וכי כול מה שמתגלה יוצר הדהוד הגורר אחריו תגובה, הגוררת פעולת עונשין, הגוררת שיקוף אישי וחברתי, הגורר מחשבה והיענות. איננו מדברים על איזו היענות; צידוד, הסכמה, או התנגדות וענישה, אלא על עצם הסערה, עצם התערבלות הדפוסים וההתנהלויות והוצאתם אל אור העולם. קשה לכם בתפיסה הנוכחית להבין את מלוא משמעות הדברים ללא הסתכלות עליהם מעיני הצופה שכן, נקודתית עולה תחושת הייאוש, הזוועה, ההתנגדות ""ממחלקת "הגיהינום"" או חילופין השמחה, הרווחה וההתפעלות ""ממחלקת "גן העדן"". אכן, מדובר בקיצוניות, בקוטביות, האופיינית כול כך בתכנה הישנה, שעדיין מניעה את עולם ארץ. ההתבוננות מנקודת מבט של: א). הטעם והמשמעות של כול אלה מבחינת המהות ב'). הנחיצות במראות על מנת ייווצר שינוי, תוך הבנת חוקי המשחק האנושיים הנשענים על המוכר והידוע לצרכי הגנה ושימור. שינוי יכול להתארע רק כשנקודת המבט רחבה יותר ומצביעה על דרכים נוספות ואחרות, על הבנות חדשות ובעיקר על הטעם בכול השחזור העצמתי שעוברים עולמות החומר בהם מתקיים גוף. קרי, בהם התמצקה תכנת חיים על פיה יישק דבר.
המשך התקשור בשבוע הבא