אנחנו עוברים לשלב אבולוציוני חדש של שוויון ערך, של הכרה בערך של עצמנו של מי אנחנו באמת מעצם היותנו, בייחודיות שלנו ובאותה נשימה בייחודיות של כל אחד אחר וזה עידן חדש של שיתוף פעולה.
תראו מה קורה בנושא החברתי, אנשים מתחילים להתקבץ. המדריכים מדברים שהשינוי בא מכל אחד מאתנו.
במשך שנים המטרה שלי זה לעזור לאנשים לעשות את השינוי בתוך עצמם במובן שלהגיע לתחושת ההכרה במי הם באמת. השינוי יוצר משהו אחר "מחשבה בוראת מציאות". כל מה שקשור באגו, בתחרות, ”אני יותר טוב/ה",
"שיש לי מקום רק אם"… מתפוגג, הרבה מאד דברים משתנים. המדריכים מדברים על שכלוף = שכלול וחילוף והכוונה היא שכלוף של תוכנות, התוכנה האנושית עם מיפתח הזיכרון הישן משתנה. זה לא שאנחנו מבטלים
דברים שהיו, מזלזלים או מבקרים אותם אלא, יכולת ההכלה והקבלה גדלה ואנחנו משנים פרופורציות. אני אוהבת לתאר זאת כמו הר עם מדרגות רחבות ואנחנו מטפסים במעלה ההר כדי להגיע לפסגה ומשם רואים 360
מעלות שזו ראייה מערכתית, ראייה לפרטי פרטים, לגובה, לעומק, לשטח. כשמדובר על שטח מדובר על ראייה מאד ריאלית, בעומק מדובר על מאיפה דברים צומחים, ובראיית גובה להיכן דברים מובילים.
אנו עוברים לשינוי תודעתי שמכיל הרבה יותר אופציות, פחות הקצנות, אני לא יכולה לומר שאני יודעת איך יהיו פני הדברים בעתיד אבל, אני מרגישה את השינוי בתוך עצמי. אני מרגישה כרגע שאני רוקדת בין שתי תוכנות
הישנה והחדשה, ברגל אחת יש עדיין דברים מעצבנים והרגל השנייה יודעת שכל מה שקורה זה נכון. אינני מודברת על אמונה עיוורת אני מדברת על משהו חכם, מושכל, על משהו שרואה את הנולד, ער לטון הדיבור שלי, ער
למה שהמעשיים שלו יעשו. לדוגמא אדם שעומד בחנייה משולשת במקום שיש חנייה כי הוא יצא לרגע לקנות סיגריות, נמצא במיפתח זיכרון קטן, הוא לא רואה מה הוא עושה, אם הוא היה רואה זאת הוא לא היה עושה. רוב
האנשים אינם רעים, הטוב והרע אלו כלים כמו גבריות ונשיות, הם כלים להגשמה שלנו.