תלמידה ותיקה שלי אשר במסגרת עבודתה פוגשת אנשים עם טראומות לידה באה לשאול שאלות מרתקות ומעניינות, כמו למשל על ילדים אוטיסטים. קיבלתי את רשותה להעביר את הדברים. המדריכים העבירו תשתית שנראית לי חשובה להעברה והנה התקשור כלשונו:
מדריכים: "התשתית (שאנו מבקשים לדבר רק עליה), כוללת בתוכה גם את כל מחלות הנפש אם וכאשר נבחרו, את כל הפרעות הסדר כמו אוטיזם. (זו הפרעת סדר, זאת אינה מחלת נפש), את כל העיוותים, (אם נבחרו), של הגוף, פגיעות במוח וכדומה. זה כולל הכול מפני שזו בחירה לחיים ודרך חיים, דרכה מתאפשרת השלמת מעגל.
ובכן, בעולמכם מכנים אוטיזם כל מי שלא לא יוצר קומוניקציה רגילה, זורמת כמצופה. לרוב השימוש בכינוי הזה איננו מוצדק. אוטיזם קשור לבחירה של נשמה להתנתק מהקשר הסביבתי משום חשדנות, פחד, אימה משיתוף פעולה עם אנשים הסובבים אותם. תמיד יש אדם אחד שאתו היא משתפת פעולה. תמיד יש ערוץ אחד דרכו היא יוצרת את התקשורת. הערוץ יכול להיות גם גאונות שלה במוסיקה, או בכל דבר אחר, דרכו היא מתחברת לחיים. זו בחירה הקשורה לחוסר יכולת או קושי טראומטי אדיר להתחבר לחיים עצמם ולחיות את החיים עצמם על כל מה שיש להם להציע, ויש אינספור סיבות מבחינה "גלגולית".
ישנו סוג של ניתוק שנוגע לחיים הנוכחיים. למשל, ילדי הכוכבים שנולדו בין שנות ה – 90 ל – 2000, נולדו עם רגישות מאוד, מאוד, מאוד, מאוד גדולה, רגש ורגישות. מכיוון שהתנאים בכדור הארץ עדיין אינם מאפשרים לרגש ולרגישות האלה את מלוא הביטוי מבחינת קליטה טלפתית, מבחינת שימוש אנרגיה על חומר, וכו', ומכיוון שהילדים האלה נולדו באיזשהו מצב של תמימות של אהבה אוניברסאלית חובקת כל והם נתקלים בשקר, בהסתרות, "ברמאות" האנושית, שהיא אנטי תזה למה שהם באו ליישם ולממש. ומכיוון שהרגישות שלהם בד"כ איננה מקובלת או מתקבלת, הם יכולים לנטות מגיל צעיר, (שנתיים, שלוש), לסגור את עצמם באיזושהי בועה. הם ייפתחו ברגע שיבוא אדם המדבר את השפה שלהם והם יקלטו אותו אותנטי, אמתי, ישר והגון. הם פשוט בורחים לאיזושהי בועה של הגנה בתוכה הם שומרים על קשרים עם מדריכים, עם חברים, עולם ומלואו. הסגירה נובעת ממקום של חוסר נכונות לשתף פעולה עם שקר, עם שנאה, עם התנגדויות, עם משחק, עם חוסר אותנטיות, ואת יכולה להוסיף איזה סופרלטיבים ש שנראים לך מתאימים. יש להם קושי עצום, בשל הרגישות המאוד מאוד גדולה, לקבל את העולם המסכתי (המלא במסכות) ולהתחבר אליו באיזשהו אופן. הם לא יודעים איך להתחבר אליו.כשילדים כאלה נולדים למשפחות עם מודעות רוחנית מפותחת, אין להם בעיה מפני שהרגישות הזאת מתקבלת. הקרקע הרבה יותר פתוחה לדבר על דברים ואין להם צורך לברוח מהתמודדות עם מציאות. אבל חלק גדול מהם נולד למשפחות לא מפותחות על מנת לעזור להם להתפתח, והתכנסות פנימה היא גם דרך מכוונת לשנות מציאות שבתוך הבית, מפני שההתכנסות הזאת גוררת התעוררות של ההורים, חיפוש תשובות, הבאת אנשי מקצוע וכו', שמאפשרים למצוא איזשהו גשר של קשר. זה יוצר הרבה מאוד תשומת לב.ז"א, יש כל מיני סוגים של התכנסות פנימה שלא היינו מכנים אותה אוטיזם למרות שהתופעות יכולות להיות דומות.
חלק גדול מהתופעות הללו, אילו היו ידועות, היו נפתרות בקלות. 'אילו היו ידועות' במובן של רגישות ורגש מאוד, מאוד גדולים שמבקשים את היושרה, את האותנטיות, את האמת, היו נפתרים.
לכן, יש לשאול על כל מקרה לגופו ולוודא מהי הבחירה של אותה נשמה, של אותו ילד, אותה ילדה, לחיים הנוכחיים. זה נפוץ הרבה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות מפני שהמבנה הנשי ב"כדור לימוד" מאפשר יצירת הקשרים וקשרים כרגע, באופן טבעי יותר מאשר המבנים הגבריים. אנו מדברים על המבנה המוחי, בוודאי גם על הקטע התרבותי. אך כאן אנו מדברים על המבנה המוחי. הילדים האלה נולדו עם מבנה מוחי אחר והם חייבים להתאים את עצמם למבנה המוחי של כדור הארץ אחרת הם לא יוכלו לתפקד בו. הם יכולים מאוד להתקשות בכך, וזה הכול התאמות שנובעות מרשות. ברגע שאין רשות, אין התאמה, ברגע שיש רשות נוצרת התאמה, רשות של הנשמה עצמה של אותו אדם."
שאלה: אז כל האמירה הזאת של אוטיזם נוצרה בגלל חוסר תקשורת עם האימא?
מדריכים: "ממש לא. כשמדובר על אוטיזם כבחירה, זו בחירה הנובעת מפחד מאוד גדול, מהתנגדות מאוד גדולה, משנאה מאוד גדולה לעולם החומר, לחשיבה האנושית, לדרך ההתנהלות של הדברים. זה קשור בד"כ עם טראומות מאוד, מאוד גדולות שהנשמה באה לפתור, והדרך היחידה שהיא יכולה להתמודד איתן היא דרך אוטיזם. "
שאלה: אז הם באו בהמוניהם לאחרונה כי זה חלון הזדמנות והם עוזרים לכולנו.
מדריכים: "הם עוזרים לפתוח ערוצי קשר חדשים. הם טלפתיים, בד"כ גאונים, מאוד חד צדדיים, מאוד עיקשים, מאוד נוקשים בתפיסה שלהם, ובעצם אינם מוכנים לשתף פעולה. אך כאמור, תמיד יהיה אדם אחד, לפעמים אפילו יותר, שאתו הם ייצרו קשר כי אחרת, בלי שייכות בכלל, אין אפשר להתקיים ב"כדור לימוד".
לידה טראומטית יכולה ליצור אוטיזם, אך זה לא אומר שיש בעיה במוח. שוב, רשות. חשבי על כך: נתינת רשות לשתף פעולה, או אי נתינת רשות לשתף פעולה. זה פשוט, מאוד מורכב, אבל זו רשות. העבודה אתם על טראומות הלידה שלהם היא על יצירת קשר, קשר עין. הם בד"כ לא יוצרים קשר עין. הם בד"כ לא יכולים לשאת מגע פיזי. יש למצוא את הדרך להתחבר, וזה בד"כ דרך הראש שלהם, דרך מה שמעניין אותם. דרך הנושא שמעניין אותם ניתן ליצור קשר, מפני שאוטיזם פירושו אי שיתוף פעולה, סגירות, התכנסות, הינעלות, יותר נכון, ואין שום סיכוי שתיכנסי לנפש של אדם שבחר להיות אוטיסט. יש את כל הסיכויים שתוכלי להיכנס אליה בעקיפין דרך התחברות לדברים שהוא אוהב, שמדברים אליו. "
שאלה: המשקל שנותנים להתקשרות עם האימא הוא מוגזם?
מדריכים: "הוא לפעמים אפילו ממש לא לעניין, לפעמים הוא מאוד לעניין. שוב, אין כלל, יש אינסוף גוונים. השורה התחתונה היא ההסתגרות. מדוע? למה? איך? בשל מה? – זה אישי ושונה מאחד לשני. זה אפילו לא נכון לכתוב ספר על אוטיזם במובן הזה, משום שהספר על אוטיזם ממוקד על x מקרים שנחקרו וכל שאר המקרים שלא נחקרו ולא מודעים, לא מופיעים שם."
שאלה: והאוטיזם של אנשים נורמטיביים שפתאום נקלעים למצבים אוטיסטים?
מדריכים: "זה שוב שימוש במינוח. זהו שימוש שמצביע על כך שהאדם החליט לסגור עצמו מהעולם, לנתק את הקשרים וההקשרים בסיטואציה מסוימת. כל ההתנתקויות נובעות מאיזשהו פחד משתק מאיזושהי סיבה ואי אפשר לקשר אותן עם אוטיזם אם זה משהו נקודתי."
דורית: השורה התחתונה הייתה שאי אפשר ליצור שבלונה. זה לא נכון ליצור שבלונה וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. יש תכונה מסוימת שאופיינית ומשותפת לכולם. למה הם בחרו להשתמש בתכונה הזאת, מאיפה זה בא, אינו שבלונה. המדריכים אומרים שלא צריך להתעלם מהשבלונה, אך יש להבין ששבלונה מתאימה ל – X אנשים במידה כזו או אחרת שעל פיה קבעו אותה. יש המון אנשים שהשבלונה הזאת לא מתאימה להם. יש המון דוגמאות שמראות שהשבלונה לא מתאימה.