מדריכים: "השלום והברכה, כאן יהושפט, עזרה וחברי ספיראלת האור, תודה על היענות, תודה על אהבה, אוהבים אתכם, מחבקים אתכם.
מהווים אתם שליחים עלי אדמות, שופר מהלך על שתיים, ועל כך מודים אנו מפני שאילולא אתם, האהבה שלכם, ההתעניינות שלכם, לא היה קיום למסרים שלנו.
מבקשים אנו לומר עוד דבר מה לגבי אותה איכות ספציפית של היענות. מדברים אנו על כך ש"הדבר הקבוע ביותר ביקום הוא השינוי", שהמהות הבסיסית איננה סטטית בשום אופן, בשום צורה. גם בעולמות חומר, על אף שיש דברים המשחזרים את עצמם, כמו למשל אותיות האלף בית, כמו למשל, תווי המוסיקה, תווים, צלילים… מתקיים בעצם ריקוד מתמיד בין הצלילים, בין הצבעים, בין האותיות שיוצרים סיפורים חדשים, הוויות חדשות, צלילים חדשים כל העת, אלא שב"כדור לימוד", למשל, ישנם גבולות הוויה מאוד מוגדרים על פי מיפתח זיכרון מסוים, ולכן, כל עוד הגבולות האלה מוגדרים, לא נוספים תווי מוסיקה חדשה, או צבעים חדשים, כמטאפורה. כן נוספות כל הזמן מילים חדשות (לפעמים אתם מכנים אותן סלנג), אבל שימו לב שהמילים החדשות בעצם מקבילות להשתנות מתמדת בהתאם לרגע נתון של זמן, לצורך, לעם, לעניין. גבולות ההוויה נפתחים ומשתנים, ולכן יכולים אתם לגלות הרבה יותר צבעים, צלילים, רעיונות, אפשרויות ולשחרר את התודעה ההכרתית מהכבלים שנועלים אותה: חוקים, דעות, אמונות וקביעות שנאספו ב"כדור לימוד" באופן הכללי או באופן האישי, על ידי כל אחד מכם. חלק מהשחרור הוא ההכרה, למשל, "בשברירי המחשבה הקפואים" והיכולת לשחרר אותם מהכלא של הדעות שלהם, התפיסות שלהם, המחשבות שלהם, הפחדים שלהם, וכיוצא באלה. ההיענות היא קודם כל לעצמכם ואחר כך לכל יצור נברא מפני שהאינטראקציה היא בפנים ובחוץ באותה מידה. למעשה אין פנים וחוץ, אך נניח לזה כרגע, על כן בהיענות אינסטינקטיבית מדובר באינטראקציה מתמדת, משתנה ומתחלפת, מתחדשת, מוזנת 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה לנצח נצחים ביניכם לבין עצמכם וביניכם לבין הסובב, דבר היוצר אותנטיות מחד, ועדכניות, מלשון עדכון, מאידך, מפני שישנה הלימה, נוצרת (סינכרוניזציה, אם תרצו), בין תהודות: התהודה הפנימית והתהודה החיצונית, או בין יחסי משפיע מושפע, או בין העולם הפנימי לעולם הסובב אתכם, וכיוצא באלה. אלו רק דוגמאות. האם הרעיון ברור?"
דורית: שברירי מחשבה קפואים הם אותם חלקים שלנו שקפאו במרחב עקב איזשהו שוק או טראומה כל כך נוראיים שהם נשארו קפואים כמו אשת לוט. לכל אחד מאיתנו יש חלקים קפואים במרחב, שהקפיאה שלהם גורמת להגבלת התנועה שלנו מפני שזה ידע, יכולות וכוחות שאינם ברפרטואר השימושי, והשחרור שלהם משחרר לנו ידע, כוחות ויכולות לרפרטואר השימושי בכדור הארץ. אין לנו מושג מודע על כך שקיימים "שברירי מחשבה קפואים".