הבחירה לחיים הנוכחיים היא תוצר… – חלק א'

מדריכים: "השלום הברכה ואור האהבה לכם, כאן יהושפט עזרה וחברי ספיראלת האור מבקשים לומר לכם כך: יצירת מציאות היא תמיד תוצר של שני דברים מרכזיים ומשמעותיים; 1. הבחירה לחיים הנוכחיים, החובקת בתוכה את בחירת כל הנשמות ב"כדור לימוד" ובאשר הן, הקשורות לאותו מעגל התפתחות".

"(ישנם מעגלי התפתחות/מימוש רבים ושונים בעולמות השונים, שכולם קשורים באורח, ובאורך חיים ובתצורת הוויה תואמת), קרי, הבחירה לחיים, ברשת הפועמת ומהדהדת של כולנו, בתנועה מתמדת".

דורית: לכל מעגל התפתחות יש את הקבוצות ששייכות לאותו מעגל התפתחות.
הפירוש ל"תצורת הוויה תואמת" הוא; הגוף המתאים לאותו עולם, ההוויה שמתאימה, או הכלי שדרכו הנשמה יכולה לחוות את עצמה בכל העולמות.
יצירת המציאות היא תמיד תוצר של שני דברים האחד זו הבחירה שלנו וכל מה שקשור אליה, קרי, כל מה שקשור למעגל, של כל האנשים שנמצאים בכדור הארץ וקשורים לכדור הארץ, גם בתחנת המעבר וגם במקומות אחרים, כלומר, הרשת שכל הזמן פועמת מהדהדת מפני שאנחנו כל אחד מאתנו הוא משדר מקלט, לא רק הבחירה האישית שלנו. אין סודות, זה מתגלה עכשיו בכל מיני צורות, אינטרנט, פייסבוק, פרסומים שונים.

מדריכים: "אומר הדבר שישנם הרבה מאוד מצבים בלתי מוסברים מבחינת התפישה האנושית (אכן דורית, כמו למשל אפקט הפרפר, שעל אף שמוסבר, עדיין אינו בהיר ומופנם על ידי ההוויה האנושית), שכן הרשת המהדהדת והמפעילה אינה פועלת בהתאם להיגיון אנושי כלשהו".

דורית: הרשת הפועמת עובדת כמו איתותי מורס שיוצאים מכל אחד בכדור הארץ, ואנחנו גם קולטים איתותי מורס של אחרים. נוצרת רשת תקשורת מאד מסיבית שמהדהדת אחד לשני. אנחנו משפיעים ומושפעים בדרך כלל מבלי שיש לנו מושג מודע על כך. הרשת פועלת, מפעילה את התכנית שלנו, את כל מה שההכרה המודעת אינה מכירה. איננו זוכרים מי אנחנו באמת. היא מפעילה את הבחירות שלנו, את כל הדברים שאנו אמורים לממש בחיים האלה ולא יודעים למה, לא מבינים למה ולא מודעים לקיומם. כל אחד מאתנו מופעל ומפעיל כל הזמן מעצם היותו מה שלא תמיד ברור להיגיון האנושי. לדוגמה: לא ברור לי למה אדם מסוים אני רוצה לחבק ואילו את האחר אני לא יכולה לסבול את נוכחותו. הזיכרון האנושי איננו מכיל את כל הידע שקיים בנשמה. הנשמה טהורה, אין פגמים, עיוותים, הצופן שלנו טהור. לאורך הדרך בעולם ארץ, פיתחנו אמונות, דעות וקביעות שהתרחקו מאד מהצופן הנשמתי ומהזיכרון שהוא בכלל קיים. אמריקאי בשם ריצ'רד מניקס מגדיר זאת כאילו העדשה התלכלכה ויש לו שיטה איך לנקות את העדשה, כך שהנשמה יכולה להשתקף דרך העדשה הזו החוצה. מדובר בתהליך שאנו עוברים ומנקים את העדשה = הדעות, האמונות, הקביעות שמסתירות לנו את מי אנחנו ומתחילים להדהד יותר בהלימה לצופן הטהור שאנחנו. משתמשים בכלי הזה בלי כל "השקופיות" כפי שמכנים זאת המדריכים. כאמור, יצירת המציאות היא קודם כל תוצר של בחירה שלנו, וכל מי שנמצא אתנו בכדור הארץ וקשור לכדור הארץ.

מדריכים: "האלמנט השני הוא, תפישת העולם האישית, או שמא נאמר הייחודית של כל השתקפות אנושית באשר היא. כאן הכוונה היא שבמסגרת הרשת הקיומית של "כדור לימוד" והעולמות המתקשרים אליה ישירות, (קרי, אותו מעגל התפתחות וצמיחה המזין אחד את השני ומוזן אחד מהשני, המשפיע על תת, על והמודע ההכרתי בו זמנית), יש לכל השתקפות אנושית אמונות, דעות וקביעות "עצמאיות" או "ייחודיות" נכון יותר לומר.

לפני שנמשיך, ברצוננו לבקשכם שלא להמעיט ערכה של התפישה האנושית, כלל וכלל ומדוע כך, שהרי נראה שזוהי טיפה בים כל כך סוער ומורכב, שההרגשה שכל אחד הוא בעצם בובה על חוט, מובנת מאוד ולמרות זאת שישנה אמת בתחושה זו, אך לא על דרך השלילה, יש מקום קרדינאלי, חשוב ומשמעותי מאין כמוהו לתפישת העולם של כל אחד ואחד מבחינת החיים במישור האדמה, הלכה למעשה וזאת משום שהשקפת העולם היא זו היוצרת את המציאות האישית ומושפעת מהדהודי השקפות דומות בבחינת 'דומה מושך דומה ומשלים'".

דורית: לכל אחד מאתנו קיימת "שקופית" (מה שצרוב בתכנת החשיבה מבלי שאנו מודעים לו), של השקפת חיים, השקפת עולם, השקפת עצמנו, מה אנחנו שונאים, מה אוהבים, ממה אנחנו מפחדים, מה טוב, מה רע, שאספנו לאורך הדרך ואיננו מודעים לכך שזו אינה אמת אוניברסלית. המהות שלנו משפיעה עלינו ועל כל ההדהודים כשקיימת השקפת העולם הספציפית העצמאית אותה אספנו לאורך הדרך ומתוכה אנו פועלים בבחינת "ראה כזה וקדש". לדוגמא: לאדם מסוים ישנה השקפה האומרת שבכדי שיצליח בחיים עליו לעבוד קשה, הממגנטת את כל ההשקפות הדומות לה ומחזקת את ההשקפה שלו דרך האנשים הסובבים אותו ודרך כל אלה שחושבים אותו הדבר. דוגמא נוספת: פחד, הפחד מזמין "חברים", קרי, הוא מתעצם דרך הפחדים של אחרים שיש להם פחד דומה היות וחוק יקומי אומר ש"דומה מושך דומה ומשלים". כלומר, כל תפישת עולם שיש לכל אחד מאתנו, מושכת אליה את תפישות העולם שדומות לה ומשלימות אותה על מנת להתקיים הן ברמה המודעת והן בלא מודעת. הן אלו שמזינות אותה. אם אנחנו מזניחים השקפה מסוימת היא תתפוגג. עד שאנחנו לא יושבים כצופים מהצד שמתבוננים על המשחק הזה, ומבינים שזה משחק לא ישתנה כלום. התפישות שלנו כל כך מושרשות ומעוגנות בחיינו, עד שקשה לנו להבחין בסימפטומים ובוודאי בשורש. כשאנו כבר מודעים לשורש, יודעים מהיכן הוא נובע, ניתן לקחת את עמדת הצופה המתבונן ולאט, לאט, לשחרר. ראוי לציין שאנחנו לא מושכים רק את הדברים השליליים, אנחנו מושכים גם דברים נהדרים ונפלאים אך לא נוטים לשים לב אליהם. כל עוד קיימת ביקורת וחוסר קבלה עצמית, כל עוד אנו מאפשרים לדעות, אמונות, פחדים וקביעות לנהל אותנו איננו חופשיים לחיות בשוויון ערך. המסקנה היא לקבל ולהכיל את עצמנו כמו שאנחנו בלי ניסיון להיות מה שאנחנו לא. כשאנו מכילים את עצמנו נפתח לנו כר ענק המאפשר לנו להכיר כוחות, יכולות, כישורים שלא שערנו את קיומם.

* המשך התקשור וההסבר בעוד שבועיים במדור חדשות ואירועים

סגור לתגובות.