שאלה: קל לדבר, איך עושים את השינוי בפועל ויוצרים עולם חדש עבורנו?
דורית: נחוץ לנו הרבה אימון ועשייה על מנת ליצור עולם חדש, משום שהעולם מסביבנו ברובו עדיין חושב אחרת.
הבחירה היא במה שיש ולא במה שהייתי יכולה. אצל רובנו, יש פער בין התחושה של מה אפשר לבין מה שאנו מיישמים בפועל.
חשוב למשל, שנתביית על כל דבר, אפילו הקטן ביותר, בו הצלחנו, לשמוח עם כל דבר קטן שהצלחנו בו. למשל, קודם כעסתי 10 פעמים, עכשיו אני כועסת שמונה פעמים. הרבה פעמים איננו רואות את ההישגים הקטנים. זה תהליך, הדברים קורים בהדרגה. כשדברים קורים במהירות זה אומר שהתהליך כבר הסתיים ועכשיו יכול להתחיל תהליך חדש שמבוסס על השינוי.
ברגע שהתפיסה שלנו משתנה החיים ממשיכים ממקום של תפיסה חדשה, כאילו כל פעם נולדים מחדש בפרק חיים אחד. אנחנו פה על מנת לשנות את תפיסת העולם שלנו.
שאלה: מהי השורה התחתונה?
דורית: השורה התחתונה היא במודעות ההכרתית למשמעות ומהות החיים עבורנו. לגלות את מטרת החיים כרגע (כול רגע). מטרת החיים מתגלית דרך הדברים שאנו מתגעגעים אליהם, כמהים אליהם, או רוצים לעשות. למשל, אני רוצה ללמוד משהו, אני רוצה להתעסק במשהו בו אשקיע את האנרגיות שלי ממנו אוכל לצמוח ולהצמיח. משהו שאוכל לשקוע בו כול כולי מבלי להסתכל לצדדים אם מישהו אוהב את הציור הזה, הפסל הזה וכו'. פשוט להתבטא ולבטא מתוך אהבה לדבר, מבלי להיות עסוקים ב"מה יגידו השכנים".
להתעסק בדברים שממלאים את המצברים, דברים שמרתקים אותנו, שמאתגרים, מעניינים, שנעים לעשות אותם פיזית, רגשית, מנטאלית ורוחנית. לעשות דברים שנותנים לנו את תחושת הטעם והמשמעות. זה לא אומר שאנו כל הזמן במצב רוח של התעלות במה שאנו עושים, אך עושים בדיוק את מה שאנו מרגישים שנכון לנו ומתאים לנו לעשות, שמביא תועלת. כמובן שיש עליות וירידות, אלא שאני מדברת על הבסיס. מטרת החיים שלנו כאן היא התנסות. כל פעם שאנחנו מחניקים התנסות אנו עושים עוול לעצמנו ולעולם. המדריכים אומרים ש"התנסות = הצלחה והצלחה = התנסות". הקטע הוא האחריות שלנו לגבי מה שעושה לנו טוב ומאפשר לנו לזרום באופן חופשי. כל אחד צריך למצוא את מה שעוזר לו לחיות את החיים שלו עם הרבה אוויר. זה מורכב מהרבה דברים קטנים, זה לא בהכרח משהוא אחד אידיאליסטי. אני אישית זקוקה לאידיאלים בחיים וחיה על פיהם. אך על מנת אוכל לחיות על פיהם על המוח האנושי שלי לדעת, להכיר, מהם האידיאלים שלי, מהם הערכים שלי, על מה אני חולמת. ביומיום זה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים.
שאלה: מה אתה עושה כשאתה מרגיש שאתה כל הזמן בניוטרל?
דורית: כשאתה כל הזמן בניוטרל, זה איזשהו מצב שעוזר לך לשמור על "אזור הנוחות" שלך (ה – Comfort Zone).
שאלה: אז מה?
דורית: זה עוזר לשמור על "אזור הנוחות", ממנו אתה פוחד לצאת. זה משהו אנושי וכלל עולמי שאנשים שומרים על "אזור הנוחות" שלהם. גם בגטו הקימו תיאטרון ונגנו כדי לשמור על איזושהי שפיות, ליצירת איזשהו אזור נוחות כדי שיוכלו להתמודד עם הזוועה. יש בזה משהו הישרדותי יוצא מן הכלל, אך מתחיל להיות בעייתי כשנצמדים רק אליו. הנטייה שלנו כבני אדם, להיצמד לאיזשהו קוד שלדעתנו ישמור על המרחב הבטוח שלנו, מה שהרבה פעמים הופך למגננה מכבידה שאינה מאפשרת לנו לחיות את החיים מתוך התנסות וזרימה.
שאלה: מה פירוש לחיות מתוך התנסות וזרימה, אני אעשה רק מה שאני רוצה?
דורית: בכך אין הכוונה לחוסר התחשבות באחר, להשתולל ולהתפרע ולשכוח מהכול. מדובר בגילוי החלום הפנימי, גילוי הכמיהה הפנימית, גילוי ה – Juice , המשהו שחושבים עליו מרגש, מאתגר וההיענות לו. יכולה גם לעלות התנגדות כי לא סתם איננו עושים את מה שאנו חולמים עליו.
שאלה: אין לי כול לעשות שינוי ובגלל זה אני בניוטרל וזה לא מוצא חן בעיני יותר
דורית: "אין לי כוח לעשות שינוי" קשור בשמירת המרחב הבטוח שלך המתאפשר דרך ה"ניוטרל". זה כמו המשפט המפורסם שאמרו לי פעם: "אל תבלבלי לי את המוח עם עובדות".
ברצוני להדגיש עוד פאן: יש גם מצב ניוטרל הנובע מאדם מאוד מאוזן, בעל תבונה, חכמה וחיבור לפרופורציות רחבות השומר עצמו בניוטרל, כנזירי/מורי הזן למשל.
כש"אזור הנוחות" (Comfort Zone) ,אינו מתרחב ומשתנה לאורך החיים, האדם משחזר. "אזור הנוחות" מבחינת התפיסה החדשה אמור להיות = "הדבר הקבוע ביותר ביקום הוא השינוי". למרבה הפלא כשאנו נשענים על כך, אף פעם לא נצא מ"אזור הנוחות" שלנו מפני שנהיה גמישים, בעלי יכולת היענות, עם יכולת להסתדר ולהתארגן בכל מצב ובכל מקום, אף פעם לא יהיה לנו משעמם ושום דבר לא יעצבן אותנו מפני שנחיה במצב של הוויה מתמדת. ההתנהלות שלנו בחיים אמורה להיות של צמיחה, השתנות, התפתחות ומיצוי.
אנו חיים את חיינו הארציים על פי צו הנשמה – (שאלת השאלות בה אנו עוסקים בקורס). על מנת שנבין אותה עלינו להבין קודם מהי נשמה, כיצד בנויה הנשמה הפרטית שלנו. מה אנו צריכים ורוצים. המדריכים לימדו אותנו כבר לפני שנים רבות, ליצור את רקמת החלום האישית שלנו על כל ארבעת הרבדים, מבלי שרובד אחד יבוא על חשבון השני. רקמת החלום שלנו קשורה קודם כל עם מטרת הנשמה בחיים האלה. כשהמטרה הגדולה היא הגשמה דרך חוויה של הפוטנציאל, והדגש הוא על חוויה. יש לנו המון תבניות שעוצרות את מימוש החוויות. כשאנו עוסקים בגילוי הייעוד, המטרות, החלומות שלנו, יש לשים (ולו לרגע), את כול התבניות המסתירות בצד במקומן המכובד ולהתחיל להפנות את תשומת הלב שלנו לסוג חשיבה חדש, אחר, שמגלה מהן החוויות האלה, שמגלה את מה שנחוץ לנו באמת. זה בדרך כלל לא קורה ביום אחד משום שיש הרבה תבניות מפריעות, כמו אמונות שישנם דברים הישרדותיים קיומיים, המונעים מאיתנו להתנסות. אני עצמי חשבתי פעם כך, אך הבינותי שהישרדות וקיום הם צו בסיסי שיכול להתבטא במכלול צורות, שאפשר שההישרדות והקיום יהיו מתוך שמחה, מתוך הנאה, מתוך צמיחה, מתוך עשייה, מתוך למידה מתמדת ומתוך השתנות מתמדת, שלא בהכרח יש צורך לשחזר את אותו הדבר שוב ושוב.
גיליתי שכל מקום שבו אנו תקועים מורה על שחזור. גיליתי שאת מרבית הדברים אנו עושים מתוך המנגנון אוטומטי, משום השמירה הקנאית על "אזור הנוחות". המטרה ליצור "אזור נוחות" חדש ובשביל זה נחוץ הרבה אומץ, או שכבר כל כך נמאס לנו מהישן שאנו מוכנים לקחת סיכון.
הרבה מאוד אנשים לא הולכים עם החלומות עד הסוף דווקא מפני שזה משקף להם מראה של איך הם יכולים לחיות את החיים אחרת. החששות, החרדות והפחדים גוברים ולא מאפשרים ללכת עם השינוי הזה. אין הכוונה שנעזוב הכול ונלך, אלא בשינוי של נקודת המבט. למשל, אחד השינויים הגדולים ביותר בחיי היה הפנמת העובדה שהכול נועד עבורי, מאפשר את הביטוי והמיצוי שלי ושזה מה שגם מאפשר לאחרים למצות את עצמם. אם ניקח דוגמאות טריוויאליות: גם אם אני לא אוהבת לגהץ, יש לי זכות לגהץ. יש לי זכות לשטוף כלים וביכולתי לבחור להשתמש בזכות הזו או לא בכול רגע נתון. ההבנה והפנמה שהכול ישנו עבורנו על מנת דרכם נגשים את עצמנו דרך חוויה, בהמון דרכים דרך הרבה דברים אנשים, אירועים "טובים ורעים", עזרו לי באופן אישי לשחרר את ה"אוף", את הכעס, את ההתנגדות. אני לא מבזבזת יותר אנרגיה על כעסים והתנגדויות כי הפנמתי ש"הכול הזדמנויות, מראות, עבורנו המאפשרות לנו למצות את בחירת הנשמה".