"אנחנו בוחרים לבחור ומתוך כך להיות נבחרים"; רעיון זה שובר את כל התבנית האנושית, מרסק אותה. התבנית האנושית היא תשתית של בחירה שאנחנו בוחרים לבחור מתוכה. זה כאילו לא בחירה אישית; העם הנבחר, חוקים מסוימים, התנהלות מסוימת שחייבים לפעול דרכה כי אחרת אתה לא שייך, לא מקובל, מנודה. הבחירה להיוולד לעם מסוים ולתקופה מסוימת היא בחירה להיות נבחר כשמתוך הנבחר אתה בוחר. עכשיו תחשבו הפוך; בחרנו להיוולד לעם היהודי ואנו בוחרים כל רגע, כל הזמן במקום להיות מונעים מהאינסטינקט התבניתי. מעבר להתנהלות מתוך בחירה לפתוח ראייה, ולראות דברים מנקודות מבט אחרות ולשנות תפיסה. כלומר, לבחור על פי מה שנכון באותו רגע במקום על פי מה שמוכתב באינסטינקט. לבחור את מה שמתאים לנו באמת מבלי להיכנס לתגובות האוטומטיות, אנו יוצאים מהאוטומטים מה שאומר שאיננו מונעים מאמונות, דעות וקביעות שנרכשו עם השנים והגלגולים, אלא, בוחנים כל דבר לגופו של עניין ברגע נתון של זמן ומקום. נולדנו לעם הנבחר אך נולדנו לבחור, קרי, לקחת 100% אחריות על הבחירות שלנו.
מה זה נבחר? מבחינת החוויה זה "נבחר" כי איננו זוכרים שבחרנו היות ובחיים בכדור הארץ אנו מנותקים מהזיכרון של מה היה קודם, של הבחירה, ונולדים לחוקים "כבד את אביך ואת אמך… לא תגנוב" וכד'. "עם נבחר", אמור להפיץ את התפישה הזו בעולם מעצם זה שהוא מגשים אותה הלכה למעשה ומשמש דוגמא אישית. עצם זה שחיים בדרך מסוימת מהדהדים אותה לסביבה ומשפיעים עליה מעצם ההיות. כל אותן נשמות שבחרו להביא תודעה חדשה ובחרו לעשות את הדרך הזו בעצמן הן העם הנבחר. הם בחרו, אך לא זוכרים, נולדו לתוך תבנית שבחרו בשבילם (כי איננו זוכרים שבחרנו), ועל פי התבנית הזו בוחרים לקבל, להתנגד וכד'. השינוי האדיר שלא היה כדוגמתו בכדור הארץ הוא בכך שהפעם בחרנו לבחור: יש לנו שושלת ארוכה של דעות, אמונות וקביעות ובחרנו שזה יפסיק לנהל אותנו. קרי, יהפוך להיות חלק "מאוקינוס הידע" שלנו ולא אמת בלבדית.
בחרנו להיזכר בניצוץ שאנו/כולנו, "בתלבושת" אנושית וה"תלבושות" הן שונות וש"טוב ורע", גבריות ונשיות הן דרכי מיצוי ולא העניין עצמו וש"אני" זה לא הגוף הזה, אלא הנשמה. הגוף הוא אחד מערוצי ההשתקפות שלה וכל מה שהיה אלה נקודות מבט מסוימות שנוצרו כתוצאה מהוולדות לעם מסוים, מין מסוים ותקופה מסוימת. בימי הביניים נשים חשבו אחרת מהיום, היו להן אפשרויות אחרות. בזמן המלך לואי הגברים יכלו לבטא את הנשיות שלהם ובזמן המלך ארתור הגברים נלחמו עוטי שריון… מכל תקופה יש לנו הטבעה שאיננו זוכרים, היוצרת את המערכת האוטומטית וכל מה שאנו חושבים על עצמנו ועל החיים. הבחירה החופשית התכסתה לאט, לאט, במיליון קליפות של אמונות, דעות וקביעות שאותם אנו מתירים. הדעות האמונות והקביעות משתקפות דרך הסביבה. הגיוון אותו אנו חווים היום בעולם בו הכל גלוי וחשוף לכולם דרך התקשורת, מסייע לשבירת דוגמות ותבניות "כאילו זאת האמת ואין בלתה". דבר זה מציף את הזיכרונות משכבר הימים בגלגולים השונים, תוך כדי כך עולים כך פחדים, חרדות וכד' שבאנו להסיר על מנת להגיע להכרה, לגלות, שאלו תבניות חשיבה זה לא "אני" ואפשר היום כבר לראות דברים מנקודות מבט אחרות ושהכל בעיני המסתכל ברגע נתון של זמן, זו אינה אמת אוניברסלית.
בנוסף, יחד אתנו, יש המון אנשים אחרים שיסתכלו על אותה נקודת מבט אחרת לגמרי, כך שנגלה את מגוון נקודות המבט ואת הרעיון שהכל בעיני המסתכל בכל רגע נתון של זמן קרי, עוברים למצב תודעתי ער שאנחנו גם לא מצפים מהשני יחשוב את מה שאנו חושבים, אלא נבדוק מה השני רואה ואולי נלמד מזה משהו. כלומר, אנחנו מדברים על הכרה בעומס הגדול של תבניות החשיבה שאנו נושאים על גבנו ומורידים את "השק" מהגב כעומדים חופשי במלא גובה קומתנו הרוחנית, בעזרת הגילוי שאלו אמונות, דעות וקביעות שאם ברצוננו לבחור בהן נוכל ואם לא, "לא". נוצר תהליך אדיר של שחרור מהתניות, נכון, זה לא קורה ברגע, זה עניין של תהליך להכיר, להפנים שאלה דעות, אמונות וקביעות ולא "אני" וביכולתנו להמשיך להשתמש בהן בדיוק כפי שביכולתנו לוותר עליהן, זוהי בחירה חופשית. המדריכים השתמשו בקטע של "העם הנבחר", כי אנחנו יהודים וחיים בארץ ישראל, אך תהליך השינוי אינו קשור רק אלינו כיהודים אלא אנו גם חלק מהאנשים שבחרו להביא את הידע הזה לעולם מלכתחילה = שינוי תודעתי בכלל וכיהודים בפרט.
לסיכום: החרות בכדור הארץ היא הבחירה ביציאה מעבדות של אמונות דעות וקביעות להכרה שאלו אמונות ולא אמת אוניברסלית ושביכולתנו לבחור בהן או לא. זה מקום אחר. לדוגמה, אני בוחרת להשתמש באגו שלי כי זה מתאים לי או שהוא משתמש בי. אגו חשוב בכדור הארץ, אך כשהוא משתמש בי אני עבד שלו. בכל תנאי חיים, גם בכדור הארץ ובעולמות אחרים מתבטאת החרות בצורה שונה, אך הפרינציפ = החרות להתגשם עם הדחף להתגשמות, הדחף והיכולת להביע את כל הפנים השונות של הייחוד בכל העולמות, זאת חרות וזה מה שמשמעותי וחשוב.