על האבולוציה המחשבתית והמעשית וכיצד היא באה לידי ביטוי – 9.1.2011

כדור הארץ משנה את האנרגיה שלו. כל מי שייוולד לכדור הארץ בשנים הבאות יצטרך להיוולד עם מיפתח זיכרון אחר. עד למאה השנים האחרונות נולדו לאורך ההיסטוריה האנושית אנשים עם מיפתח זיכרון בין 1% – 5% שהלך והתפתח עם השנים. ככל שמיפתח הזיכרון גדול יותר רואים, מגלים, ומבינים יותר. באנו לחוות את עולם החומר, עולם חמשת החושים.

במאה השנים האחרונות לאט – לאט, לאט – לאט ובצורה מסודרת מיפתח הזיכרון עולה. זה בא לידי ביטוי בהתפתחות הטכנולוגיה, המצאות שונות, למשל, החשמל.

יש שינוי בעולם והוא התחיל בזה שכדור הארץ משתנה. כדור הארץ הוא ישות צומחת, חיה ונושמת שמתפתחת. התהליך האבולוציוני של כדור הארץ מתבטא בשינויים בטבע, בשינויים במערך שלו בתוך מערכת הכוכבים של השמש. אדמות בכל רחבי העולם מצמיחות כל מיני צמחים באופן טבעי בהתאם למזג האוויר. זה תהליך של אבולוציה. בעלי החיים עוברים תהליך של התאמה. למשל, הדינוזאורים שחיו בכדור הארץ לפני אלפי שנים נכחדו מכדור הארץ כתוצאה משינויים בתנאי הכוכב שלא אפשרו להם לחיות. זה תהליך אבולוציוני. לאורך ההיסטוריה גם בני האדם משתנים. למרות שהמבנה החיצוני של בני האדם נשאר פחות או יותר אותו הדבר, יש שינויים. למשל, במצריים העתיקה הצוואר היה מאוד ארוך, הראש היה מאורך, הידיים היו יותר ארוכות מהגוף, כתפיים ישרות, גוף דק. באירופה, למשל, היו אנשים קטנים. הבתים בסקוטלנד ובאנגליה היו יותר נמוכים, היום עלינו להתכופף על מנת להיכנס אליהם. כלומר, גם המבנה הפיזיולוגי משתנה מפני שנולדים מותאמים לתנאי הכוכב.

כמו שיש תהליך אבולוציוני אצלנו מפני שאנו מתנסים יותר וצוברים יותר ניסיון, יש גם תהליך אבולוציוני בכדור הארץ. כדור הארץ מגיע למצב שהאנרגיה ששולטת בו היא אנרגיה של גלי אלפא. אי אפשר להיוולד בעתיד לכדור הארץ עם מיפתח זיכרון של אחוז אחד עד חמישה אחוז.

גלי אלפא של כדור הארץ מתחברים לגלי אלפא שלנו ומאפשרים מיפתח זיכרון יותר גדול. זה אומר אינטואיציה יותר חזקה 'פתאום', 'פתאום' נזכרים ביותר דברים ויודעים יותר דברים בלי שיודעים מאיפה. תהליך הזיכרון שגדל מזכיר לנו לאט – לאט מי אנו. יש כאלה שייזכרו יותר מהר ויש כאלה שייזכרו לאט. מה שיקרה זה שאי אפשר יהיה להיוולד לכדור הארץ עם אותם התנאים ואפילו יותר מזה. ניתן לפתור פחדים, קשיים רק באותו עולם בו הם נוצרו. נניח שברצוננו להשלים מעגל של יצירתיות, ולאו דווקא השלמת מעגל של פחדים וחרדות. או, לא מיצינו את כישרון הציור שלנו, את הכישרון שלנו בנגינה וכדומה. על מנת להשלים חוויות "הקרן הארצית" חייבים להיוולד לכדור הארץ לתנאים שיאפשרו את זה. בשום עולם התנאים לא מאפשרים את אותו הדבר מפני שלכל עולם יש תוכנת חשיבה אחרת. זאת הסיבה שיש כל כך הרבה אנשים בכדור הארץ. אנו ממהרים להיוולד לכדור הארץ, ויש לנו המון התפצלויות והשתקפויות, על מנת להשלים את כל מה שעל "הקרן הארצית" להשלים, זאת משום שלא נחזור לאותו עולם.

הפעם קורה מצב שאף פעם לא היה קודם, שהשינוי שקורה הוא כמו להיוולד מחדש באותו גלגול ובאותו גוף. יש לנו אפשרות להרחיב על אותו בסיס. פעם היה עלינו למות ולהיוולד עוד פעם לעולם יותר מפותח או לתפיסה אחרת. הפעם אנו עושים את השינוי על כל ארבעת הרבדים תוך כדי החיים דרך שינוי התודעה. ברגע שמשנים את התודעה, מכירים את מבנה הנשמה, מגלים את התדרים שלנו ומתחילים להשתמש בהם בפועל, המוח האנושי מתפקד אחרת מאשר הוא תפקד לפני כן. גם המוח האנושי שלנו מתפקד היום אחרת מאשר כשהתחלנו את הדרך הרוחנית שלנו. הוא לוקח בחשבון הרבה יותר דברים, הוא מבין שיש הרבה יותר אפשרויות. אולי לא הכול מופנם, אך הוא כבר מבין שיש דברים שמעבר. מה שקורה היום זה שהמוח האנושי מתרחב והגוף שלנו משתנה. המערכת הפיזיולוגית משתנה. היכולות שלנו משתנות. אנו מבינים שמטרתנו לבטא את עצמנו, שביכולתנו להיות מאוד יצירתיים, משחררים את מוסרות הביקורת והשיפוט שמגדירות את מה שאנו יכולים ומה אנו לא ומעזים לפרוץ, מה שייצא ייצא. זה שחרור מגבלות של איך דברים צריכים להיות, או מה נחשב ליפה או ללא יפה בכל תחום.

בתוכנו יש משהו פנימי שיודע ומנחה, אלא שהמוח האנושי עוד לא מחובר, לא כל החוטים התחברו לשם. כשיש את האומץ, את היוזמה ואת הכוח ללכת בכיוון הזה, אנו מתחילים לגלות בעצמנו בלי סוף דברים. זה חופש. זו תחושת ביטחון בכל תחום שיש משהו שמנחה אותנו, הנחייה פנימית שיודעת שכל מה שהנשמה בגוף הזה עוברת נכון לה, בין שברגע מסוים היא במצוקה יותר גדולה או כואבת יותר, ובין שהיא באופוריה.

אין רק שתי  דרכים, יש הרבה דרכים וכל דרך נכונה. לפעמים אנו חורטים מעגל, לפעמים "דופקים את הראש בקיר" כי זאת דרך הלמידה כאן. כל עוד המוח האנושי לא מחובר לראייה היותר רחבה, הוא מחליט מהמקום שהוא רואה, וזה בסדר. זה הקטע של להיות בן אנוש.

המדריכים הרוחניים מדברים על המעבר המאוד גדול שאנו עושים במודעות מתודעה אנושית מצומצמת לתודעה אנושית רחבה יותר. הפיזיונומיה שלנו משתנה, הלב נפתח. זה קורה פיזית ולא רק אנרגטית. מה שעושה אותנו  ליותר סלחניים לגבי עצמנו ולגבי אחרים. הלב האנרגטי הוא זה שמנחה את הלב הפיזי.

במסגרת קורס לימוד עושים זאת בהתנדבות, אנשים אחרים עושים את זאת בכל מיני דרכים אחרות של דלתות שנטרקות, מחלות, כל מיני דברים שעוצרים להם את הזרימה הרגילה ומכריחים אותם לחשוב מחדש.

לדברים שקורים יש טעם ומשמעות, גם אם איננו רואים זאת. כולנו מתפללים שלא יהיו נחוצות לנו המחלות הקשות על מנת ללמוד, אך איננו יודעים, כי הרבה דברים הם תוצאות. אנו עוברים טרנספורמציה בחיים במודע, מיפתח הזיכרון גדל. רוב האנשים שחיים היום בכדור הארץ לא יחזרו לכאן יותר, אך אלה שיחזרו, יחזרו לתוכנת חשיבה אחרת. גם עכשיו אנו חיים בו זמנית בהרבה תוכנות. זה יהיה מאוד תלוי בנו אם נחזור לכאן או לא. מי שיחזור לכדור הארץ יחזור עם מיפתח זיכרון הרבה יותר גדול מזה שהוא מצוי בו היום, אבל זה עדיין מיפתח זיכרון של עולם חומר.

השלמת המעגל קשורה בהתגברות על פחדים, בהשלמה של כל מיני כישרונות ודברים שעוד לא השלמנו. היא קשורה בסגירת כל מיני חשבונות שלא נסגרו קודם.

הילדים שלנו באו מוכנים לתוכנה חדשה. אנו מתאימים את עצמנו לתוכנה חדשה ואילו הם באים כבר מותאמים. זה לא בהכרח קל להם מפני שהם באו עם תוכנה חדשה ועליהם להתאים את עצמם לתוכנה הישנה, כפי שעלינו להתאים עצמנו לתוכנה החדשה, כך שאנו עוזרים אחד לשני, וזה יקרה ככל שיש יותר יחסי שוויון, כבוד הדדי ושוויון ערך בין הורים לילדים. אין הכוונה ביחסי שוויון שלילדים מותר כל דבר ושלא צריך לשים להם גבולות. אנו מלמדים את הילדים את הלכות כדור הארץ כדי שהם יוכלו להסתדר פה.

הדבר היחיד ששולט לנצח זו אהבה, אהבה במובן של יחסי גומלין בין הכול להכול, במובן של זרימה חופשית בין הכול להכול, שלכל דבר יש את הגבולות שלו והוא ממגנט את מה שהוא צריך, נותן ומקבל שהרי ההתפתחות היא דרך קבלה ונתינה. על זה התלבשו טילי טילים של חוקים, דעות, אמונות וקביעות מפני שזאת דרכה של חברה. החברה זקוקה לזה על מנת להתקיים. אלה תבניות שדרכן התפתחנו, למדנו וצמחנו, שמנו את עצמנו במשמעות עצמיות כאלה ואחרות של ילדים, של ניקיון בית וכד'. היום צריך לגדל משהו חדש. המדריכים אמרו שאנו יוצרים תוכנת אנוש חדשה, היא לא מוכתבת. 

השינוי מתרחש לאט – לאט. המחשבה משתנה, אנו יותר סובלניים, קולטים יותר דברים. פתאום מקבלים יותר רעיונות לגבי מה שביכולתנו. יש לנו יותר כוח. הטווח שלנו כבני אדם מתרחב, הרשות שלנו לעשות דברים ולהיות אנו מתרחבת. הכול מתרחב, אנו משתנים וכתוצאה אנשים מסביבנו משתנים. בזמנו עזרה (המדריך הרוחני שלי) תיאר זאת בצורה כזאת שנולדנו עם שני סטים של תאים. זה כאילו שניקח, כמטאפורה, אגרוף ונשים עליו את האגרוף של כף היד השנייה כשהיא מכסה את האגרוף התחתון. הסט הפנימי של התאים זה התוכנה החדשה, הסט החיצוני זו התוכנה הישנה.

מי שנולד לפני חמישים, שישים שנה, נולד עם תוכנה אחרת לגמרי מהתוכנה של היום. לפני חמישים, שישים שנה העולם היה אחר מאשר הוא היום. מבחינה טכנולוגית הוא היה שונה. האפשרויות הכי בסיסיות היו שונות. נולדנו עם תוכנה מסוימת, עם מבנה פיזי יותר דחוס. לכל תא מתאי הגוף יש תא נוסף דחוס שמאפשר לכל אלה שנולדו לפני חמישים, שישים שנה להתמודד בעולם החומר. עם השנים הקליפה הזאת נסדקת, ומשהו באפשרויות שנמצאות באנרגיה היותר דלילה מתחיל לצוף. זה עולה בצורה של חיפוש, בצורה של שאלת שאלות, בצורה של אי שביעות רצון ממצב קיים והרצון לשנות, למשל, מקצוע, מקום מגורים, מצב משפחתי. זה עולה בצורה של העזה, לצאת מהארון (הומואים ולסביות), בצורה של העזה להיות אם חד הורית. לאט – לאט הקליפה הזאת התחילה להיסדק ולהתרחב, ואנרגיה דלילה יותר זורמת בגוף הפיזי. למשל, המוח במיפתח זיכרון קטן מתפקד על 5%, 95% מהמוח לא מתפקד, הוא כמו ישן. ככל שהקליפה יורדת התא הדליל יותר, של הידע והזיכרונות מציץ החוצה, והמוח נהיה יותר מואר ויותר חלקים בו באים לידי מימוש. כלומר, השינוי הוא שינוי פיזיולוגי בגוף כך שנוצרת תקשורת חדשה בין המוח הפיזי לגוף הפיזי, וזה דרך שינוי התודעה, דרך חיפוש וגילוי, דרך התחברות למודעות הרוחנית ולהבנה שאנו נשמה. אני מרגישה כאילו שיש לי יותר אור בתוך המוח, אור מאחורי העיניים, משהו הופך שקוף.

ההרגשה דומה לזו של שתיית מעט יין והראש טיפה מעורפל. לא משנה איך מרגישים את זה: אחד מרגיש את זה אנרגטית, השני  בלב, בעין השלישית וכד', כאילו משהו פחות כבד ודחוס. פיזית יכולה להיות יותר קלות. יש בגוף כל מיני תחושות פיזיות שלא תמיד מפרשים אותן כחלק מהשינוי. בתקופה כזאת הרבה מאוד אנשים יכולים להיות עם הרבה יותר מרץ, או לחילופין, יותר עייפים, שתי אפשרויות קיצוניות.  אפשר שנזדקק לפחות שעות שינה, אולי נחוש התרגשות, חיות, סקרנות ועניין, יותר חיוניות, כאילו יש אופק יותר רחב.  זה לאו דווקא שינוי דרמטי מבחינת התודעה שלנו, אלא שינוי שקורה טיפין – טיפין ולאט לאט בהתאם למה שאנו מסוגלים להכיל. זה לא זבנג וגמרנו.

אני מאמינה שזה אפשרי וניתן לעבור במהירות מדבר לדבר, אלא שבמצב התודעה שאנו נמצאים בו עכשיו, אנו עדיין זקוקים לאנרגיה הישנה. האנרגיה הישנה עדיין שולטת בכדור הארץ, עדיין נחוץ לנו התהליך היות והעולם תהליכי. התהליך נחוץ לנו על מנת נשלים את הכול, וכמו סטורן טוב לא נשאיר נקודה שלא מוצתה. זאת ההזדמנות האחרונה שלנו להיות בני אדם כמו שאנו. כדאי לנצל אותה וליהנות ממנה ולהפסיק לקטר על זה שאנו בני אדם שלא רואים הכול, לא יודעים הכול, שכועסים על עצמנו.

סגור לתגובות.