תקשור על מחשבות מהדהדות

מדריכים: " שלום הברכה ואור האהבה לך יקרה, כאן ספיראלת האור מהדהדת מידע כאחד".

לא מדברים, יש פולסים מהדהדים ידע וזה מתרגם אחר כך בראש שלנו. כל הידע של הקבוצה מנקז בנושא מסוים ברגע נתון של זמן והמידע הוא לא מידע ספציפי סובייקטיבי של נשמה אחת אלא של הקבוצה.

מדריכים:"לעיתים, עבור השתקפותך האנושית אנו עושים הפרדה לאינדיבידואלים ייחודיים, אך מעשה הווייתנו מרושתת, כך שהייחוד פועל כחלק אינטגראלי מהיחד, מהאחדות.
לשאלתך האילמת, כל ייחוד מעביר את המידע או נכון יותר מהדהודו, אך הדהודו נפגש עם הדהודי כל הקבוצה. התוצאה היא מקבץ של נקודות מבט ייחודיים היוצרים אחדות".

דורית: ההיגיון של תדר הידע והמודעות, (הספרייה הקוסמית), אותו תדר שכמו מילון ענק של מילים, מילים המצויות בו, שאין קשר בין מילה למילה, כך גם ההדהודים של אותן המחשבות מתקבצים אל דבר אחד באופן טבעי וכשהם מתקבצים אל דבר אחד הם מהדהדים כדבר אחד אל מי שקולט אותם.

ככה זה עובד. כל המחשבות והידע שלנו הוא בעצם לא רק ידע שלנו. הסינים הקדמונים לא היו חותמים על היצירות שלהם מכיוון שהאמינו שהיצירות עוברות דרכן, זה לא שלהם.
זה בערך אותו רעיון. כלומר, זה עובר דרך כל אחד מאתנו שמתרגם זאת דרך המוח שלו ואוצר המילים שלו, אך יחד עם זאת, זהו גם ידע קולקטיבי.

מדריכים: "אכן, ובכן, אין סודות ובחוויה זו של אחדות אין כבר צורך בהם. את מבינה שהסודות משרתים אחזקה ותחזוקה של דעות, אמונות וקביעות. בכל מקום בו קיים סוד.
במכוון במודע או לא, אין ההפרדה נפרדת מעצמה.
סוד זה כמו כיס סגור, אי בים, אין לו קשר הוא בנפרד. קרי, נוצר נתק בין "המידע
הסודי" לשאר חלקי הידע ובמקום תקשורת רב רובדית נוצרת תקשורת מקומית ששפתה אינה מתוקשרת לחלקי מידע אחרים".

דורית: כשיש לי סוד אני מחביאה משהו. בין שזה משהו שעשיתי או משהו שעשו לי, בין שזה חוסר ביטחון או משהו אחר. מדובר גם על סודות שאני מחביאה מעצמי ואין לי מושג שהם שם. הם הופכים להיות אי בודד בים, הם לא מתקשרים עם הסביבה ולכן הם לא משתנים, כמו שחזור.
הנקודה הזו כל הזמן ממגנטת אך ורק את מה שהיא נוצרה ממנו, אך ורק את האנרגיות שמזינות אותה כלומר, היא לא עומדת בקשר עם שום דבר אחר.

מדריכים: "כל המידע באופן טבעי, מבלי שאנו יודעים איך, מתפרק, כמו למילון של המילים. התדר ההקשרי מעגלי יוצר את החיבור בין המילים למשפטים וכן הלאה. התקופה בה אתם נמצאים כיום היא של התרת והסרת סודות, שחלקה אכן נודע בגילוי של שחיתויות ולחלוטין לא רק.
כל סוד בין שהוא קבור עמוק או מעל לפני השטח, מוצא דרכו אל חוץ, אל מודעות הכרתית, על מנת תתאפשר זרימה תקשורתית תקינה בין כל ארבעת הרבדים ובין חומר לרוח. זרימה זו היא ההפרדה הנפרדת מעצמה.
לא בכדי נפתחים תאי זיכרון אצל כל כך הרבה "לובשי גוף" בכל תחומי החיים.

זיכרון זה פותח אופקים חדשים מבחינת המודע ההכרתי ובנוסף הארת המוח. ואכן, הסרטים (כדוגמא), המביאים היסטוריה, או היוצרים מדע בדיוני, מאפשרים לזיכרון להתעורר הלכה למעשה כפי שעשו ועושים הספרים והסיפורים משכבר הימים.

מבקשים אנו להדגיש תקשורת רשתית זו, על מנת לסייע לכם לחבור אליה ולעשות ויתור
מוחלט ומודע בנוגע לסודות, בושות, חוסר ביטחון, רגשי נחיתות ושאר מנהגי אנוש משכבר הימים המחזקים שכחת זיכרון ההיות".

דורית: כלומר, לא לאפשר לאיזשהו דבר להיות אלמנט שסוגר אותי או מרחיק אותי מאהבה. אהבה פירושה יחסי גומלין בין הכל להכל. כשיש סודות אין יחסי גומלין ביני לביני ובוודאי שלא (באותם נושאים), ביני לבין הסביבה.

מדריכים: "בכל פעם שעולה עכבה, חשש, אמרו לעצמכם אני מוותר/ת, משחרר/ת את שרותיו באהבה תוך מודעות לכך שאתם מוותרים על סיפור שסיפרתם לעצמכם, רחוק כל כך מ"מהות האור" שאתם, המאפשרת חווית החיים בגוף בכלל ובפרט.

החיבור ל"מהות האור" במודע ההכרתי, יגביר את ההכרה כי הכל אשליה פרט לנצח והנצח מיוצג על ידי "מהות האור" המשתמשת בתלבושות רבות ומגוונות, על מנת למצות את עצמה.
הגוף מהווה השתקפות נחוצה להגשמת הנצח, אך אינו הנצח אלא אשליה לצורך הגשמה דרך חוויה.

עצם התרגול בחוויית ההבדל בין הנצח לבין כל חוויה בת חלוף, מאפשרת לגלות את רשת התקשורת שמעבר לגבולות האמונה, הדעה, או הקביעה ולו משום חוויית האשליה. קרי, כל מה שהוא בר חלוף אינו נצח. חוויית הנצח מתאפשרת עם חיבור לתקשורת שמעבר לזמן ומקום, בזמן ומקום. כפי שאת דורית אוהבת לומר "אני הנשמה הבוס".

שמחים להדהד מידע, שמחים על הדהודו בהכרתך המודעת והעברתו לכלל. אור ואהבה גדולה ורבה מחברי ספיראלת האור"..

דורית: המדריכים מדברים על כך שלכל תדר יש איזושהי מהות כמו כנפי שכינה. כנפי השכינה משתקפות תחת כנפי הריפוי, או תחת כנפי תדר הידע והמודעות, או תחת כנפי תדר ההנעה וכו' חלק משבעת התדרים היוצרים את האפיון של כל אחד מאתנו.

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי.

סגור לתגובות.