סדר העדיפויות בעולם משתנה. הדברים שהיו חשובים לנו לאט, לאט, הופכים להיות פחות חשובים. לא משנה אם נזכור שם של מישהו או לא נזכור, אם נדע משהו מסוים או לא נדע, אנו נדע רק את מה שמשנה באמת, מה שעלינו לדעת עכשיו, מה שנחוץ עכשיו, מה שחשוב עכשיו.
נדמה כאילו אנו עוברים תהליך של חינוך מחדש במובן של "מה חשוב" כאשר נהייה זקוקים לזכור משהו ניזכר. עלינו להסכים להרפות מדרך החשיבה והשינון שכה אופייניים לתוכנה הישנה, להתחבר לזיכרון האלוהי, לזיכרון שמעבר לזמן ומקום ולאפשר לו לאט, לאט, לחלחל לתוך המוח, לפתוח עוד קשרים והקשרים.
כיום אנו עובדים על תוכנה מאד מצומצמת, על הקשרים מאד מסוימים, כאשר מרפים אנו מאפשרים להקשרים נוספים להתעורר לחיים ועל ידי כך מגדילים את החיווט ויכולת השימוש במוח.
אני בטוחה שיש לזה הסבר מדעי או הסבר ברפואה הסינית שהרי אנו לא ממציאים שום דבר חדש, אך החיבור בין כל המיידעים, עדיין אינו גורף ועל כן התמונה עוד לא השתנתה. לוקח הרבה מאד זמן עד שנפתחים עוד ערוצים במוח המגלים פנים חדשות. הנקודה היא להסכים לוותר על האחיזה ולהתחבר לאמון שמה שאנו זקוקים וצריכים באותו הרגע – יעלה.
המדריכים נותנים לנו תרגילים באימון לצאת מ"אזור הנוחות" שלנו, מהתבניות ומהדפוסים שמשמשים לנו בעצם כהגנה וקיים הפחד של מה יהיה אם נעזוב את המקום הזה.
אם נסתכל על זה מנקודת מבט שאנו כבר מכירים. ההכרה שיש לי חלקים בעולמות אחרים כלומר, אנו מחוברים, מבלי להיות מודעים לזה, להרבה מאד תוכנות חשיבה ויש לנו את היכולת להבין הרבה מאד תוכנות חשיבה.
לדוגמא: איך קיבלתי מידע על הפליאדות? איך אפשר לקבל מידע על כוכבים אחרים ועל חוצנים? זאת מכיוון שיש לנו קשר לשם, למדריכים שלנו יש קשר לשם.
ניקח דוגמה מהמילה הדהוד. הדהוד יוצר אפקט שמשפיע מקצה היקום ועד קצהו, האינפורמציה כל הזמן עוברת, העין האנושית שלנו לא רואה. כשאנו רוצים לקבל תשובה למשהו, התשובה מגיעה מכל העולמות ומכל ההקשרים שאי פעם היה לנו קשר אליהם הן בחיים האנושיים והן בחיים אחרים.
יש לנו יכולת לקבל מידע במובן של מה שאנו צריכים לאותו הרגע. לא נשאל על משהו שאיננו זקוקים לו מכיוון שאין לנו צורך במידע מיותר שיבלבל אותנו, או יעמיס עלינו. המטרה היא לעשות את החיים יותר מלאים, יותר טובים דרך מתן יותר ביטוי למי שאנו, לעשות את השליחות שלקחנו על עצמנו בצורה הטובה ביותר ולצאת מהמגבלה שיש לנו בחשיבה העצמית של "מי אני ומה אני", לפרוץ את הדרך לעוד התנסויות ולבדוק מאחר ועד שזה לא חוויתי אנו לא מאמינים, זה לא שלנו. לא מספיק לשמוע ולקבל מידע, על כל אחד מאתנו למצוא את החיבור אליו וכל אחד מאתנו עושה זאת אחרת.
קודם נחוצה הנכונות לקבל את הרעיון שלכול אחד מאתנו קיימת האפשרות להכיר הרבה יותר תוכנות ממה שאנו מכירים כרגע, האפשרות להתחבר ליותר שפות, ביחד עם הנכונות לקבל מידע.
הכול מתעל את עצמו בצורה מדויקת עם התדר ההקשרי מעגלי לרגע נתון של זמן על פי הרגע. אין לנו צורך ברגע נתון של זמן לקבל מידע יותר ממה שאנו זקוקים לו וזה משתנה כל הזמן.
אם מישהו עובר חוויה מאד עצובה, לא משמחת אנו יכולים להזדהות אתו במאה אחוז למרות שלא עברנו אותה בחיים האלה אבל זה מוכר לנו, יש לנו את התחושה, היא מוכרת לנו. ניתן להתחבר למיפתח זיכרון מאד, מאד, קטן ולהבין איך מיפתח זיכרון מאד, מאד, קטן מאפשר לאנשים לעשות את כל מה שהם עושים. יש באפשרותנו להתחבר למוחו של אדם שנמצא בדיכאון או שסטה מההיגיון הכללי ולהתחבר להיגיון הפרטי שלו, גם אם זה לא ההיגיון שלנו גם אם לא חווינו את מה שהוא חווה. ברפרטואר שלנו קיימות הרבה מאד חוויות.
כעת הגיע הזמן שאנו יכולים להכיל את העובדה שעל מנת שהנשמה תוכל לחוות את עצמה, בעולמות רבים ושונים, היא צריכה את הציוד על כל הרמות; פיסי, רגשי, מנטלי ורוחני. את הציוד שיתאים לה להגשים עצמה דרך חוויה. בכדור הארץ אנו זקוקים לגוף פיסי, המתעדכן בכל פעם מחדש; אם נתבונן בתמונות מההיסטוריה הידועה לנו נוכל לראות ציורים במצרים העתיקה של אנשים שהיה להם ראש מאורך, ידיים יותר ארוכות, גוף דק, לעומת האדם הקדמון שמתואר יותר כגורילה, לעומת כל מיני תקופות בהיסטוריה שבה אנשים נראו שונה.
תפישת העולם האנושית היא תכנת חשיבה, אחת מיני רבות ביקום. תכנה הנבחרת על ידי הנשמה לצורך מימוש הפוטנציאל שלה. שהרי, אין אפשרות להגשמה דרך חוויה ללא החוויה וללא הכלי שיאפשר אותה.
ישנם מדריכים אשר עוסקים בייצור של תוכנות, תוכנות חוויה, תוכנות הוויה בעולמות שונים, אשר משתנות כל העת.
כאמור, על מנת לחיות בכדור הארץ יש צורך במבנה, בגוף פיסי שיתאים לכדור הארץ. כפי שעל מנת לצאת לחלל יש צורך בחליפת חלל כלומר, כדי שהנשמה תיוולד לגוף פיסי בכדור הארץ היא זקוקה לתכנית הפעלה, איכויות מסוימות, מיפתח זיכרון מסוים, כדי לממש את עצמה ולחוות בחיים בכדור הארץ.
בכל עולם תוכנת חשיבה ייחודית על מנת הנשמה תוכל להתקיים בתוכה.
בכל עולם נחוצה דחיסות שונה של גוף, סוג אחר של אנרגיה, "תלבושת" אחרת. כנשמה יש לנו את האנרגיה, היכולת, להגשים עצמנו דרך חוויה על ידי השתקפויות לעולמות שונים. בכדי להשתקף לעולם שונים אנו זקוקים לציוד שיאפשר זאת בדיוק כפי שבכדור הארץ אנו זקוקים לציוד שונה לצלילה לעומק וציוד שונה לחיים מעל פני המים, גם ציוד הצלילה היה שונה לעומת הציוד שבו משתמשים היום.
החוויה בגוף הפיסי היא תוכנה אותה בחרנו. הנשמה נכנסת ומשתמשת באיזושהי יצירה (הגוף שלנו), כדי לחוות את הפוטנציאל שלה.
היכולת להתחבר לרעיון שיש הרבה מאד תוכנות, שכל תוכנה נכונה לזמנה, לשעתה והיא איננה אמת אוניברסלית, היא תוכנת חוויה שמאפשרת לנשמה למצות את הפוטנציאל שלה, מאפשרת להבין את השינוי הגדול אותו מכנים המדריכים "ההפרדה שנפרדת מעצמה". ניתן לראות לצורך הדוגמה את צורות החשיבה האנושיות, תפישות העולם השונות כתוכנות חשיבה שונות. קרי, ככול שאנו נפתחים לעוד תוכנות חשיבה בחיי היומיום שלנו ורואים זאת כדוגמה קטנה לתוכנות חשיבה ביקום, כך נפתחת ההזדמנות לשלב בין תוכנות, בין מיידעים, לקבל תמונת הבנה וראיה גדולה בהרבה.
כל עוד לא ניפתח מיפתח זיכרון גדול יותר, אין לנו את היכולת לראות את כל התמונה, כל עוד יש לנו תמונה מקובעת בראש איך דברים צריכים להיות ולהתנהל לא יתאפשר שינוי. התוכנה האנושית היא תוכנת הפעלה אבל היא איננה היחידה. יש תוכנות בפליאדות, בסיריוס ובעוד עולמות.
אחת הקבוצות מתוך שבעת הכוכבים בפליאדות או כפי שהם מכונים גם "שבע האחיות", עוסקת בהדהוד. אחד מדריכים הסביר שהוא יכול לראות את ההדהוד, משתמש בהדהוד על מנת ליצור תקשורת. להעביר מסרים, ליצור תקשורת עם עולמות אחרים. הוא מהדהד לזיכרון, ל"שעון הראשית" שלנו, מעורר תאי זיכרון מה שיוצר עוד הקשרים במוח חיווט מחדש מה שמגדיל את היכולת שלנו להתחבר לזיכרון. נוצר מעבר מזיכרון לינארי לזיכרון הקשרי.
הנשמה בוחרת את כל ההולוגרמות שלה ובוחרת היכן ומתי להקרין אותן. אנחנו השתקפות של הנשמה.
כל הזכויות נשמרות לדורית יעקובי