אנו נמצאים בעולם שהרבה אנשים מחפשים גורו כזה או אחר, מבחוץ, כשהגורו האמיתי שלנו מצוי בתוכנו – כל אחד הוא הגורו של עצמו, כשכל העולם הסובב אותו משרת אותו על מנת יגשים עצמו דרך חוויה כפי שהוא עצמו משרת את כל העולם הסובב אותו. קרי, אנו מהווים מראות לאחרים כפי שאחרים מהווים מראות עבורנו שכן, איש מאתנו אינו יכול להכיר עצמו אלא דרך הסובב, האירועים, הצבעים, הריחות, האנשים. לא משנה באיזה מראות אנו נתקלים הן בכל מצב משרתות אותנו. כשנטרקת דלת בפרצוף זה מאלץ לחפש דלתות חדשות. הדרך ללמידה בכדור הארץ היא עדיין ממיפתח זיכרון של "לא רואה".
בכדי להגביר את הראייה העל-חושית שלנו עלינו להתחבר לחושים הקולטים ולאינטואיציות. אין אדם שהוא נטול חושים קולטים ונטול אינטואיציות, יש אנשים שאינם משתמשים בהם ומסתמכים רק על השכל ועל מה שלמדו. אף אחד איננו יודע מה באמת טוב עבורנו, מה נכון לנו, פרט לנו עצמנו גם אם איננו מודעים לכך עדיין.
אדם המאמין באינטואיציות האינטואיציות מתפתחות אצלו, ומאפשרות לו להרחיב ולהגדיל את שדה האפשרויות שלו, עולם שלם נפתח בפניו. אדם שאינו מאמין בהן הן נדחקות הצידה והוא ממשיך לשחזר.
האינטואיציה שולה מידע מהיקום מחוברת למאה אחוז הידע התת והעל מודע, כשההכרה האנושית מחוברת כרגע לכ – 5% מידע זה (מיפתח זיכרון קטן), ובהיפתחות לקליטה אינטואיטיבית, מתפתח חיבור להרבה יותר נקודות מבט, הבנות, תובנות ומידע = הרחבת מיפתח הזיכרון וכך אנו מפסיקים לאט ובטוח לשחזר ולהיות מנוהלים על ידי אותן דעות ואמונות מגבילות על עצמנו, על העולם והחיים, קרי, על ידי מיפתח זיכרון קטן.
אדם שמאמין באינטואיציות, הן מתפתחות אצלו הלכה למעשה והופכות להיות חלק מחייו ומההדרכה וההכוונה הפנימית.
אדם שאינו מאמין, אינו שועה לתחושות ולהארות, האינטואיציות שלו נדחקות.
האינטואיציה שולה מידע מעל ותת המודע, מחוברת לעל ותת המודע ואילו המוח האנושי מחובר לחמישה אחוז מהידע הקיים ומה שקורה בפועל הוא, שאותם החמישה אחוז מנהלים את המאה אחוז. במילים אחרות אותן דעות, אמונות וקביעות, פחדים, חששות, כמיהות וכד' ממשיכים לנהל את חיינו במקום שאנו ננהל אותם.
ניתן להגדיר את השינוי בכך שלאורך הרבה מאד גלגולים באנו לכדור הארץ לחוות את הניגודים, את השונות, את חמשת החושים.
הפעם באנו לגלות במודע את החוש השישי ושקיימת "אחדות ניגודים ההרמוניה השלמה" ממנה נוצקנו, מעצם היותנו.
הדרך היא דרך מאד מאתגרת כי בכך נחוץ לנו לוותר על האחיזה בתפישות עולם מגבילות שהפכו לנו "כקבים" אותם אספנו לאורך גלגולנו.
כל העולם סביב מהווה מראות המאפשרות להדליק את הידע הפנימי שלנו, לקבל יותר תשובות, כולם עוזרים אחד לשני מעצם היותם, אך בסופו של דבר כל בחירה היא הכי נכונה עבור האדם גם אם היא בחירה קשה.
זה מה שנחוץ היה על מנת לגדול ולצמוח, להיפרד מפחדים, חרדות, עכבות וכד'.
זוהי תפישה שיש בה אחריות אישית; על האושר האישי, על הדרך האישית, על היחסים הפרטיים. במילים אחרות כל אחד מאתנו אחראי בחלק שלו, על יצירת המציאות שלו, מתוך הפנמה ש"אני = אנחנו" ושכל אחד מאתנו מהווה ביטוי של ה"אחד", אחד יחיד ומיוחד וחלק מהכלל באותה מידה.
במעבר החיים הנוכחי אנו מתחברים לתחושה של שוויון ערך אמיתי מעצם ההפנמה של הידיעה הזו על כל ארבעת הרבדים: פיסי, רגשי, מנטאלי ורוחני.
שינוי זה אף פעם לא היה בכדור הארץ ועל מנת שיתרחש יש צורך להיזכר מי אנחנו באמת = פתיחה של מיפתח זיכרון.
על כן ומכאן שאין יותר צורך בריקודי שבט, בטקסים, בסמים, בחיקוי של דרכים עתיקות, על מנת להתחבר לחוש השישי, לידע שמעבר לזמן ומקום דרך האינטואיציה והדמיון.
מה שהיה נכון לפני חמשת אלפים שנה אינו בהכרח עדכני ונחוץ באותה דרך היום. פעם נחוץ היה לכהן הגדול לצום כמה ימים לפני שיכול היה להעביר את המסר לעולם, כפי שחלק מהשמאנים עדיין מאמינים שללא שתיית המרקחות שלהם לא יוכלו לבצע את תפקידם כיאות. כיום המון אנשים ללא שום אמצעי עזר מתקשרים ומתקשרים בקלות, ללא כל מאמץ, עם ישויות, עם אנשים שנפטרו, עם מידע שמעבר לזמן ומקום.
ביכולתנו לתקשר על ידי פיתוח אימון בהקשבה לחושים הקולטים, ההסכמה והמוכנות לקלוט ולתרגם את הנקלט לשפת אנוש ברורה.
כל אחד יכול לתקשר ישירות עם מידע שמעבר לזמן ומקום, חלק יתחברו ישירות להדרכה אישית, חלק יקבלו מידע בצורה ובדרך שלהם, כל זאת ללא כל צורך בטקסים ובוודאי לא דרך "אימוץ" של מדריכים של מישהו אחר, או בשמות הנחשבים כאוטוריטה, כמו מלאכים, רבנים מפורסמים וכד'.
אין יותר צורך להישאר תלויים בתנאים עתיקים כגון; "רק אם ארקוד ריקודי שבט, רק אם אדליק קטורת, רק אם אצום, אז… אוכל להיות בתקשורת עם מדריכים רוחניים, עם אבות אבותיי" וכד'.
המדריכים הרוחניים עוזרים לנו להשיב את הביטחון שכל אחד מאתנו יכול להתחבר לראייה והבנה הרבה יותר רחבה, להיות מתקשר נהדר, אך לשם כך עליו להביא את הראייה הייחודית שלו, את המסר שלו, זו מתנתו לעולם. היות ומה שעובר דרך אדם אחד יכול לעבור רק דרכו. שהרי כל אחד מאתנו אחד יחיד ומיוחד וכולנו יחד יוצרים קשת רחבה של צבעים, הבנות, תובנות, רעיונות, יצירות = "אחדות ניגודים הרמוניה שלמה".
כשאנו מחזיקים בתנאים של "רק כך אפשר", אנו מצרים את צעדנו בגדול.
כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי