אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.
המימד התשיעי

שחרור מעכבות בעזרת חיבור לזכרון

הזכרון הנשמתי של כל אחד מאתנו נשמר. ניתן לדמותו לספריית ידע, ולכן מתאפשרת נגישות לכל הידע שנצבר בה כמו גם לדמויות שכבר לא נמצאות אתנו בחיים הפיסיים, כולל הדמויות שלנו (מעברי החיים הקודמים).

המדריכים מדברים על "מחסן התלבושות" כמטפורה למכלול זכרונות התפקידים השונים (הדמויות, ההשתקפויות), אותם גילמנו במעברי חיים שונים בכדור הארץ ובעולמות אחרים.
בעיקרון, ידע זה כבר יכול להיות נגיש לנו קרי, ביכולתנו להיכנס בהדמיה לאיזשהו מרכז מידע דמיוני ולגלות את הגלגולים שלנו בכדור הארץ ובעולמות אחרים, בדיוק כמו כל מידע שרלוונטי עבורנו.

המדריכים נתנו לנו כלי, הדמיה של "מחסן תלבושות" כשכל תלבושת מייצגת גלגול אחר שלנו הן בכדור הארץ והן בעולמות אחרים.

כל זאת על מנת לעורר במודעות את רעיון הנגישות לזיכרון שלנו = לכך שב"ספריית הידע", הכול קיים, דבר אינו הולך לאיבוד; אותה דמות שהיינו של משרתת, מלכה, אדון או שליט וכיוצא באלה, קיימת בתאי הזיכרון שלנו בפועל, באופן ממשי, על כל זיכרונותיה, עם כל הרגשות והתחושות ומכאן שניתן לעלות על עקבותיה, לברר מקורן של דעות, אמונות וקביעות, פחדים וחרדות המנהלים אותנו עד עצם היום הזה להביאם למודעות ההכרתית על מנת לשחררם.

על אותו רעיון, אנו נמצאים בזיכרון של כל האנשים שהיו אתנו בקשר במעברי חיים שונים, כפי שהם מצויים בזכרון שלנו, אלא שלא תמיד ולא בהכרח במודע ההכרתי.
ברצוני להדגיש שני דברים;
1. עיקרון הכפילות בתפישת עצמנו: מצד אחד אנו תופשים עצמנו כדמות עכשווית, כשבחלק גדול מהעולם המערבי אין אמונה בהשארות הנפש, כשמצד שני קיימת תחושה ואצל חלק ממש ידיעה שיש הרבה מעבר לגוף העכשווי, שיש נשמה בגוף, שזו אינה פעם ראשונה בה אנו חווים חיים בכדור הארץ (מה שיכול להסביר את תופעת הדז'ה וו למשל).

2. ניתן בעיקרון להתקשר עם כל אדם שנפטר מהעולם, גם אם עברו הרבה מאד שנים מאז מותו, או לפחות לשאול עליו את המדריכים הרוחניים ובואו נראה כיצד?; ניקח לצורך העניין מטפורה של קרוסלה כשעל כל אחד מהסוסים יושבת דמות אחרת, המסמלת גלגול אחר. זרועות הקרוסלה מחוברים לעמוד מרכזי אותו נקביל לנשמה עצמה. כעת, זוהי בעצם אשליה במובן שהדמויות אינן נצחיות כמו "העמוד המרכזי" – הנשמה. הן מהוות השתקפות, "תלבושת", של הצופן הנשמתי לצורך הגשמה דרך חוויה של הפוטנציאל את עצמו.
במשך הזמן ולאחר מיצוי מקסימלי של הצופן הנשמתי, האשלייה מתפוגגת כשכול הדמויות הופכות להיות חלק אינטגראלי מ"העמוד המרכזי" כלומר, כל אחד מאתנו הופך מתישהו לישות רב רובדית ורב מימדית עם תוכן בלי צורה מוגדרת. כלומר, אנו הופכים לישות שאינה מתגלגלת יותר מפני שאם היא הייתה מתגלגלת היא הייתה צריכה להיות הרבה אנשים.
במילים אחרות, עד שלא חל איסוף זכרונות מודע הדמויות קיימות כאילו בנפרד.

מכך יוצא שניתן להיות בקשר עם ההשתקפויות האישיות שלנו ואנשים שנפטרו משום שעדיין לא חל איסוף וכל דמות היא חלק מהקרוסלה שניתן להתחבר אליה.

בדיוק כפי שמשה רבנו, ישו, מריה, מוחמד, בודהה ושאר דמויות הקשורות לדתות ואמונות, כמו גם הוגי דעות כאפלטון, ציירים, פסלים וכד' המצויים במשך מאות ואלפי שנים בזכרון ההיסטוריה האנושית ועדיין חרוטים במוחנו מאות שנים אחרי מותם, אותו הדבר חל גם לגבי אנשים שאינם מפורסמים. כל אחד מאתנו נשאר כך בזיכרון של אותם אנשים שהיו קרובים, אהובים או לחילופין, שנואים. הזיכרון קיים לעולם ועד, אף פעם לא פג.
אך, כשאין מדובר בדמויות מפורסמות, הזכרון מתקיים בתת המודע ולא במודע וניתן להעלותו למודע דרך תקשור.


דף הבית
נושא: שחרור מעכבות בעזרת חיבור לזכרון
קוד דף: ajrur ngfcu, cgzr, jhcur kzfruן
 
קידום אתרים בניית אתרים