אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.
המימד התשיעי

רגישות גבוהה והשינוי

בשיחה עם תלמידים שנערכה לאחרונה נשמעו תיאורים של מצבים דומים שהם חווים בזמן תקשור או בזמן מדיטציה. מצבים בהם רמת הרגישות מאד, מאד, גדלה שמלווה לעיתים בתחושות גופניות, שלא תמיד ולא בהכרח, מרגישים נוח אתן. תגובות שכבר רוסנו לפני הרבה שנים והן "מתפרצות" כאילו בלי שליטה.

הדבר מתבטא בהרבה רמות למשל;

הקליטה נעשתה יותר גבוהה
יש יותר תגובה לנקלט
המידע שנקלט ממשיך להטריד במשך שעות ארוכות.


אני מייחסת את התגובה לצורך של המוח להישאר בשליטה.
התוכנה האנושית הלינארית המקובלת, המחשבת, המבינה למה, מאיפה וכמה, מתפרקת ברמה שאנחנו לא יכולים לאסוף את הרסיסים שלה כמו שצריך, אנחנו לא זוכרים, שוכחים הרבה דברים, אלו אחד הסממנים. זה פוגע גם בצעירים ולא רק באנשים מבוגרים.
המדריכים דיברו על "הכול בסדר שלו" שקשור בהשתנות שקורת מאליה ואנחנו לא צריכים שליטה עליה וזה מה שמערער את התוכנה הישנה שלנו.


אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי מאד מסיבי, של פריצת גבולות, הגנום האנושי משתנה, והשינוי מערער את כל מה שנשענו עליו קודם לכן, בכל תחומי החיים; במדע, ברפואה וכד' מתגלות תגליות ואפשרויות המערערות את הידע הקודם ופורצות את גבולות היכולת המודעת. במקביל כל מי שמתחבר לרובד הרוחני, לאינטואיציה ולגילוי שכל אחד מאתנו אחד יחיד ומיוחד כמו גם חלק מאחדות, המשנה לאט ובטוח את תפישת העצמי והחיים בכל תחום, הגוררת אחריה בחירות חדשות, שינויי כיוון והדגשים.
זוהי תקופה בה "השטיח" נמשך מתחת לרגלי המון אנשים בכל מני שטחים, דבר המכוון למציאת פתרונות חדשים, מכוון לשינוי. לא עוד מאותו הדבר. תקופה זו יכולה להיות מאופיינת בהפכים כמו למשל בעייפות לעומת עודף מרץ, בשכחה, ברגישות גבוהה, בקליטה אינטואיטיבית חזקה ובעוד כל מני דברים שהדחקנו, ששתקנו וויתרנו, שחשבנו שהתגברנו עליהם, צצים ועולים על מנת שנתייחס אליהם על מנת למצוא דרכים חדשות ונפסיק לשחזר.

אני מדברת על שינוי תודעתי קולקטיבי שאינו קשור רק אלינו באופן אישי, המתבטא בצורות שונות ומגוונות, הדוחפות לשינוי בפועל.

מי שבחר להרחיב את המודעות והרגישות שלו במודע הלכה למעשה, השינוי עובד עליו בעוצמה גבוהה. הרגישות היא כמו זרקור גדול של אור שמורה לנו פי מיליון יותר ממה שהמוח האנושי והחושים הפיסיים יכולים לקלוט. אנו אמורים להשתמש במערכת הרגשית שלנו כזרקור של אור. כשהמערכת הרגשית נפתחת להיות זרקור של אור שקולט כמו "מהות הרגש הבסיסית" ((המהות התחושתית הנשמתית או כפי שכינו אותה המדריכים בעבר "שעון הרגש")  שלנו, לא נהיה עסוקים בפגיעה, ביקורת או שיפוט מכיוון שהמערכת הופכת להיות איבחונית ברמה התחושתית.
אנו אמנם מפתחים את יכולת הקליטה אך, המוח האנושי אינו מכיל אותה במלואה. יש עדיין הבדל בין המוח האנושי ובין מה שהוא מסוגל להבין, לתרגם ולצורך בשליטה לבין המוח האתרי הנשמתי, "מהות האור" שיודעת שהכול בסדר, הכול בתדר.

קיימות לנו ארבע מערכות אבחוניות;
פיסית, (כל חמשת החושים).
רגשית (מערכת תחושתית שלא תמיד ניתנת לתרגום במילים ויותר קשורה לחוש שהולך ומתפתח). 
מנטלית (הראש עושה את הסיווג של מה נכון/לא נכון צריך/לא צריך ברגע נתון של זמן).
רוחנית/אינטואיטיבית. 


כמטפורה, יש לנו ארבעה פנסים; פיסי, רגשי, מנטלי ואינטואיטיבי. איננו רגילים לחיות בכדור הארץ כשפנסים אלה מוארים, אנחנו חיים עם דימרים (מעמעמי אור), כשחלק מאתנו חיים על עוצמה מאד נמוכה של הפנס.
מדובר במודעות להיותנו מורכבים מ-4 רבדים, מהמודעות לכל רובד ומהיכולת להשתמש במלא כוחו ועצמתו כך שנחיה מתוך סיפוק ומיצוי מלא.
אפשר לדמות את הגוף הפיסי כמערכת אנרגטית דחוסה שהופכת להיות דלילה יותר. כלומר כשמתחילים לעלות את עוצמת האור בכל הרבדים במודע, מתרחשות תגובות פיסיולוגיות ורגשיות.


ניתן להסביר זאת בכך שמערכת שלמה של דעות אמונות וקביעות על עצמנו על העולם והחיים, מוכיחה עצמה כלא מספקת, כלא מדויקת ואפילו כלא נכונה יותר עבורנו כך שמערכות החשיבה, האמונה וההגנה כמו מתפוררות.
כמטפורה: האור היה נמוך וזה גרם לנו להימצא ולהתמצא בשטח וליצירת ב"איזור הנוחות" שאיפשר לנו להרגיש בטוחים ו"פתאום" עולה האור והביטחון שהיה לנו קודם מתערער עם הגברת עוצמת האור~ נפתחים לתחושות, רגישויות שלא נפתחנו אליהם קודם, מגלים דברים שלא ראינו קודם, חל כרסום בדברים שהיו בטוחים קודם וכדומה. רק על כך ניתן לכתוב ספר...

זוהי תקופת מעבר מתפישה שהתקבעה לה, מי יודע כמה עידנים, לתפישה חדשה שעדיין אינה לגמרי ברורה ומוגדרת. עדיין לא נפתח הזיכרון של הניצוץ שאנו, במידה שמאפשרת לנו להשתמש במנהגי הארץ במקום שהם ישתמשו בנו. המעבר מביא מצד אחד להבנות ותובנות חדשו וכתוצאה להתנהגויות חדשות ובד בבד, הדפוסים הישנים מתעוררים לפעולה לפעמים אני מגלה תגובה שלי שנובעת מהתבנית הישנה ויחד עם זאת ישנה כבר מערכת המאפשרת לי להבין זאת אחרת, הכול עובד במקביל.

עדיין יש להרבה מאתנו תגובה כפולה להרבה מאד דברים, כפי שלחלק מהדברים כבר השתנתה ההתייחסות. אחד מסממני השינוי נוגע בקבלת הרעיון שהדבר הקבוע ביותר ביקום ובקיום הוא השינוי ומכאן גמישות ויכול היענות לשינויים התוכפים, לכך שדברים מתנהלים בקצב שלהם, בדרך שלהם ומעט מאוד "כמצופה".
מי מאתנו החווה את עצמו בשני המקומות (כצופה וכחווה), גם כשמגיב אוטומטית מהתבנית הישנה, יכול תוך מספר שניות לשנות לתגובה אחרת הנובעת מהתוכנה החדשה, ממקום הצופה המאפשר חווית פרופורציות חדשות. אנו למדים לקבל את היותנו בני אדם המגיבים לעיתים על פי התגובות האוטומטיות, תוך מודעות לכך שיש לנו את היכולת לשנות את התגובה ואיננו "עוברים לגור שם".


לרובנו גבולות בהם אנו אוחזים, המעכבים את חווית השלמות. על מנת לסייע לנו עלינו לבדוק איזה רובד מבין ה-4 (פיזי רגשי מנטאלי ורוחני), מכיל את העכבה, מחזיק במוכר ובידוע ומתוך מודעות זו למצוא דרכי שחרור היות ורק  כשכל ארבעת הרבדים משתפים פעולה נוצר שינוי בפועל. על מנת כך ישנם הרבה מאוד תרגילים המאפשרים לנו לגלות זאת ולבדוק את נכון ואיך נכון לשחרר.
חשוב להפנים שזהו תהליך וזה לא קורה "בזבנג וגמרנו". יש לאפשר לזה להיות, לא להתווכח עם זה, להרפות מאחיזות ולזכור שאנו בתקופה של פריצת גבולות, הגנום האנושי משתנה, והשינוי מערער את כל מה שנשענו עליו קודם לכן על מנת נוכל לבנות אנוש חדש, הלומד להכיר את מהותו מעבר לידוע זה מכבר, לגלות שהבורא מצוי בתוכו וחלק ממנו ומתוך כך חי בשלום עם עצמו ועם הסובבים אותו.

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי

 


דף הבית
נושא: רגישות גבוהה בעקבות השינויים
קוד דף: rdhau, dcuvv cgecu, vahbuhho
 
קידום אתרים בניית אתרים