אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.

 

על הקושי לקבל עצמנו כמות שאנחנו

תקשורים קודמים מדברים על כך שעלינו לתת לכול הרגשות "הטובים והרעים" להיות חלק ממה שהמדריכים מכנים "אוקיאנוס הידע" (הכוונה לספריית הידע שלנו), משום שהוא מכיל רפרטואר שלם של רגשות (כאמור, "טובים ורעים"), שהרלוונטיים בהם, עולים ברגע נתון של זמן, אך אף אחד מהם איננו עוד רגש שליט של שיפוט וביקורת או חוסר קבלה המנהל לנו את החיים, כמו שיש קריטריונים אנושיים שנדמה לנו שהם אוניברסאליים, של איך צריכה להיות זוגיות, או של איזו מין אימא אני צריכה להיות וכדומה, המאפילים על יכולת ההכלה והקבלה.

אני אומרת "קריטריונים אוניברסאליים" בהומור מפני שהקריטריונים אינם באים מהיוניברס אלא מהחיים, מההתנסות עצמה. זה שונה ביוניברס מאשר בכדור הארץ, ואנחנו חיים כאן. יש בזה משהו מפני שהזיכרון הלא מודע ש"אני = אנחנו" קיים בתת המודע שלנו, כמו גם שכל אחד מאיתנו הוא נשמה טהורה, וכן הלאה, מה שיוצר רף גבוה של ציפיות לגבי עמידה בקריטריונים הרוחניים שהרבה פעמים לא מתממשות. מה שמלכתחילה (הציפיות), יוצר בעיה בקבלת עצמנו כבני אדם כאן ועכשיו שלפעמים לא יודעים, שלפעמים טועים, שלפעמים שוכחים, הנהנים מעצמנו וצוחקים מעצמנו. במקום זאת אנו מחפים על מה שאיננו מצליחים להוות, מסתירים, מתגוננים:  "זה לא יפה" זה "כן יפה". חיים על פי קריטריונים חברתיים, וככל שאיננו מקבלים את עצמנו, נמצאים במערך של שיפוט וביקורת מאוד גדול. ברגע שאנו מודעים לקריטריונים היקומיים מחד והאנושיים מאידך מתאפשר לנו לקבל עצמנו כמות שאנו בכול רגע נתון על בסיס קיומי יומיומי! קריטריונים יקומיים פירושו: אני = אנחנו.

המדריכים אומרים שנסלחנו מעצם היותנו בזה שירדנו לכדור הארץ, כי ברור שבחרנו להיוולד למקום של עיוורון שאינו רואה אלא את מה שהוא רואה בחושיו הפיזיים, בקטעים גדולים. הקריטריונים היקומיים אומרים שאין "טוב" ואין "רע", ושאנו בסדר כמות שאנחנו, שאנו נשמה טהורה.

תרגמנו את הקריטריונים היקומיים, כל אחד על פי החברה, הסביבה והמערך המתגלגל שלו, בצורה לחלוטין מעוותת, ולחלוטין לא קריטריונים יקומיים. שמנו לנו סטנדרטים מאוד גבוהים של התנהגות והתנהלות. תרגמנו את הקריטריונים היקומיים ושכחנו שזו אינה אמת אוניברסאלית אלא אמת לרגע נתון של זמן בלבד.

 תלמידה: את יכולה לפעמים לרדת מהסטנדרטים היקומיים כדי להיות בקו גובה ולהבין את האנשים שלא נמצאים שם כדי שתהיה לך שפה משותפת איתם.

דורית: בעיני זה לא לרדת מהקריטריונים היקומיים, אלא להבין שהקריטריונים של כדור הארץ, קריטריונים קיומיים, מאפשרים מימוש ומהווים שיקוף כלשהו של קריטריונים אוניברסאליים, כמו שמעבר חיים מסוים, משקף את מהות הנשמה ומאפשר הגשמה דרך חוויה. על מנת להגשים עצמנו דרך חוויה אנחנו נולדים (לא יורדים כפי שנהוג לומר), להמון עולמות בהמון "תלבושות", בהמון מיפתחי זיכרון, גם בכדור הארץ וגם במקומות אחרים, זהו חלק מהקריטריון היקומי.

המדריכים מדברים על כך שהקריטריונים היקומיים כוללים בתוכם את כל מיפתחי הזיכרון ואת כל צורות ההתבטאות האפשריות, ואין יותר טוב ופחות טוב. בכדור הארץ זה "ככה", בפליאדות זה "ככה", בסיריוס זה "ככה", בסייטה רטיקה זה "ככה", והכול בסדר... 

כשאנו נולדים למיפתח זיכרון של 5%, חמישה אחוז הוא טווח הראייה, ההבנה, הקליטה שלנו. כשנולדים למיפתח זיכרון של 40%, טווח הראייה הוא של ארבעים אחוז. אלה ואלה הדברים שרלוונטיים ל-5%, אלה ואלה הדברים שרלוונטיים ל-40% ואלה דברים שונים וכן הלאה.

אם ניקח למשל אקלים שונה בכדור הארץ שלנו: אנשים שחיים במדבר ואנשים שחיים בקוטב הצפוני. התנאים שונים לגמרי, זה דורש דברים אחרים. במדבר קר בלילה וביום חם מאוד ואז צריך להסתתר, ורק בערב כשהשמש שוקעת אפשר לנשום. בקוטב הצפוני חייבים לפעול במעט אור יום שיש. מתלבשים אחרת, מתנהלים ומתנהגים אחרת.  המדריכים אומרים לנו כל הזמן שכדור הארץ הוא השתקפות של מגוון האפשרויות שקיימות ביקום, לא מבחינת מיפתח זיכרון, אלא מבחינת העושר והמגוון של אופציות התנסויות במקומות שונים, ואיך המקום, האנרגיה של המקום, האקלים משפיעים. אפשר להבין מזה שבכוכבים אחרים ובמימדים אחרים זה בדיוק אותו דבר.

הרעיון הוא שאנו חווים את כל סוגי "התלבושות", את כל סוגי הרגשות ואת כל "הטוב" ואת כל "הרע" כחלק מדרך ההתפתחות של הנשמה בכל העולמות. המלחמה של "טוב ורע" קיימת לא רק בכדור הארץ. זו המלחמה של מי צודק ומי לא צודק, למי יש זכות שליטה ולמי אין זכות שליטה. זה חלק מהדפוס היקומי. הדבר הגדול היום זה שהכול מתחבר ביחד. לכן המדריכים מדברים שוב על הוויה, להכיל את כל "הטוב" ואת כל "הרע". להכיל את כל ההתנהלויות וההתנהגויות שלנו, את כל התחושות והרגשות שלנו, ""הטובים והרעים"".

אני פוגשת יותר אנשים שקשה להם לומר דברים טובים על עצמם ויותר כאלה שקל להם לומר על עצמם דברים רעים. קל להם לומר דברים רעים מאשר להכיר בייחודם, ביופי שלהם, בכישרונותיהם, בשל אמונה חברתית שאם יאמרו דברים טובים על עצמם זה סימן להרמת אף, לגאווה, לכך שחושבים את עצמם.

 



חזרה לצמיחה רוחנית - 1

המימד התשיעי

דף הבית
נושא: על הקושי לקבל את עצמנו כמות שאנחנו
קוד דף: gk veuah keck t, gmnbu fnu, atbjbu
 
קידום אתרים בניית אתרים