אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.
המימד התשיעי

 

על המובן מאליו

על "המובן מאליו" ניתן לכתוב ספר. הפעם אני מבקשת לדבר עליו מנקודת מבט אישית ספציפית. כשלקחתי דברים כמובן מאליו (ואפילו לא ידעתי שאני עושה את זה), חוויתי את הפער שבין הרצוי למצוי, בין ציפיות למציאות בפועל.

ברגע שגיליתי שכך אני עושה, יחד עם ההתפתחות והמודעות הרוחנית, החלטתי להפסיק לקחת כמובן מאליו, הכול: בראש וראשונה את עצמי, את העולם הסובב אותי ואת החיים. מאז ועד היום אין יותר "מובן מאליו".

גיליתי שלקיחת עצמי כמובן מאליו אינה מאפשרת לי ליהנות מעצמי בשל תבניות, אמונות וקביעות הנוגעות בקריטריונים שאימצתי לעצמי מה פירושו להיות בסדר, אימא טובה, אישה טובה, חברה טובה ועוד, ועוד.

במילים אחרות חייתי בלא מודע ב""מקצה שיפורים"" מתמיד ובהשוואה מתמדת בין איך צריך להיות לעומת הקורה בשטח. הייתי רחוקה כרחוק מזרח ממערב מהיכולת לקבל את עצמי כמו שאני, להיות אוטנטית ולא פחות משמעותי לחיות מתוך הודיה ותודה לעצמי ולכל יצור נברא.

 

היכולת להפסיק לקחת את עצמי ואת החיים כמובן מאליו, אפשרה לי ללמוד לחיות מתוך הודיה ונוכחות ברגע נתון של זמן. המובן מאליו מונע חווית נוכחות כיוון שקשור לדפוסים של איך צריך להיות, מה צודק ומה לא, שמעלה את העבר להווה ואיננו מאפשר הווייה ונוכחות ברגע נתון של זמן.
דברים אלה מתקשרים גם לתחושת ה"מגיע לי מעצם היותי" מהטעם שאם "מגיע לי מעצם היותי" ואינני מקבלת זאת, אינני נוכחת משום שאני עסוקה בהשוואות, מתאכזבת, בלשון המעטה ומחוברת לחסר, במקום ל"יש".
בכדי להיות מחוברים ל"יש" לשפע, עלינו להכיר שמגיע לנו מעצם היותנו ולא מגיע לנו מעצם היותנו באותה מידה, קרי, זה איננו בבחינת מובן מאיליו.

דוגמה נוספת קשורה בלדעת ולא לדעת בו זמנית. "אני יודעת שאני יודעת", מאפשר ביטחון בדברים ו"אני יודעת שאני לא יודעת" מאפשר לי להיות פתוחה לקבלת אינפורמציה חדשה, אחרת הייתי ננעלת בתוך "אני יודעת" או ננעלת בתוך "אני לא יודעת", כפי שקורה לנו כבני אדם.

 

כיום אני יודעת שמגיע לי מעצם היותי, אני יודעת שאני יוצרת את המציאות שלי, ובו זמנית אני גם יודעת ששום דבר אינו מובן מאליו. הטמעה של ידיעה זו מזינה שמחה, מאפשרת חיים של גילוי, התרגשות, התחדשות והודיה.

 

היכולת להכיל את השפע בצורה הכי פשוטה והכי טריוויאלית בעולם; לא לומר "וואו" רק כשמקבלים משהו נורא גדול שרצינו, אלא להיות בתחושה הזאת של "וואו" של היכולת להתחבר לשפע, בכול רגע, על כול דבר: "איזה יופי שאני פותחת את הברז ויש מים, איזה יופי שיש באפשרותי להקשיב, להושיט יד, לקבל תשומת לב, להתפעל מהשקיעה" וכו', וכו'.

היכולת להתחבר לשפע, לראות, לחוות, ממלאת את הלב אושר.

 

פעם לא ידעתי לחיות בשפע כי לא הייתי מחוברת לשפע של עצמי. עבורי, ההתחברות למהות הנשמה, זו התחברות לשפע ל"שמש" שלנו על כל ה"קרניים" שלה, מה שמאפשר "בכאן ועכשיו" את היכולת לומר תודה! מאפשר לנו על כל ארבעת הרבדים (פיסי, רגשי, מנטלי ורוחני), לראות ולהכיר בכך שכל דבר הוא בבחינת מתנה, אינו מובן מאליו.

 

היכולת לראות בדברים לא קלים שאנו עוברים את הטעם, המשמעות והרווח של הקורה עבורנו, מה ניתן ללמוד ולקבל מזה, מה זה מאפשר,  לשם מה אנו זקוקים להתנסויות כאלה ואחרות מבחינת ההתפתחות והצמיחה שלנו, כל זה הוא מה שנותן לי המון כוח, כששום דבר אינו בבחינת מובן מאליו.

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי.

 


דף הבית
נושא: על המובן מאליו
קוד דף: gk vnucן ntkhu
 
קידום אתרים בניית אתרים