אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.
המימד התשיעי

 

הדמיון הוא כלי, שיש לכולנו, אלא שהוא לא תמיד ולא בהכרח בשימוש יומיומי מודע. כשמשהו לא מודע לנו הוא אינו מהווה כלי שימושי עבורנו.

על מנת להפכו לכלי יעיל, עלינו לעשות מעבר משימוש בלבדי בהיגיון אנושי פרופר, לשימוש בדמיון ובאינטואיציה.

האינטואיציה היא שליח הדמיון. הכוונה בדמיון, היא ליכולת לקלוט ידע, קישורים וחיבורים בין דברים, מרחבי הבנה, ידיעה, יותר גדולים מעבר למה שהמוח האנושי תופס או רואה. זו היכולת להכיל הרבה יותר ידע, אפשרויות, ונקודות מבט, ליצירת מציאות רצויה.

אנו יוצרים מציאות בעזרת הדמיון שלנו.  או כפי שכבר נאמר רבות "כל דבר נוצר פעמיים, פעם בדמיון ופעם במציאות".

אחד הדברים אותם אני מדגישה בקורס לפיתוח ויישום מודעות רוחנית ותקשור, הוא השימוש בדמיון ליצירת המציאות שלנו ועל מנת כך, עלינו להשתחרר מדעות ואמונות החוסמות את השימוש בו.

לשם כך, אנו מתאמנים בהרחבת את אופקי ההבנה, הראייה, הקליטה והתפיסה לגבי עצם קיומם של דברים ואפשרויות. 

זהו תהליך שכל אחד מפנים מה שהוא מפנים, בקצב שלו. תהליך המאפשר לנו לגלות שיש הבנות, תובנות, מציאויות וכדומה, הרבה מעבר למה שהשכל המודע מכיר. אנחנו עוד לא יודעים אם נשתמש בזה או לא, איך נשתמש, אך לומדים להכיר במודע, הרבה אפשרויות. 

למשל, אם מישהו חווה קושי המעורר פחד, הוא מתלבש עלינו כמו איזה ""ענן שחור"". להרבה מאוד אנשים קשה לזוז ""מהענן השחור"" הזה ולראות שהבעיה, או הדבר הזה שהם תקועים בו כרגע, יש לו שירות אדיר ולהזיז ""עננים"" בגודל מגה שלולא זה הם לא היו זזים. זהו אחד מנפלאות השימוש בדמיון ובאינטואיציה.

 

מהיום שהתחלתי לתקשר המדריכים דיברו אתנו על הצורך לשנות את השפה שלנו. הם נתנו לנו תרגיל, להרגיש ולהתחבר למשפט: "אוי כמה קשה" – ואחר כך להתחבר למשפט "איזה אתגר"- תוך כדי שימת לב מה אנו חשים עם כל אחד מהמשפטים הללו. הן על מנת לאפשר חוויית השימוש בדמיון והשפעתו על ההרגשה, התחושה והחוויה הפיזית והן על מנת להבהיר לנו כי זהו אמצעי

היוצר שינוי כימי (כימיה לגמרי אחרת), במוח. אמצעי הניתן למימוש ובקלות.

 

"אתגר" נחווה כהזדמנות, כמרומם, תורם, לעיתים מרגש, מלהיב, היוצר חיוניות המסייעת להשיגו.

לעומתו "אוי כמה קשה" המכביד, שואב מאיתנו את כל האנרגיה, מאיים, מעורר דחייה ולעיתים "מפיל אותנו לקרשים", תלוי בדרגת הקושי עבורנו.

הכוונה ל- state of mind / מצב תודעתי, שבהתייחסות כאתגר מאפשר לנו גישה שאומרת "יש לנו הזדמנות לעשות משהו עכשיו, ונעשה את זה הכי טוב שאפשר", לעומת תפישת הקושי שכל דבר הנתפס כקושי מעורר "אוי, יואי, יואי, מאיים, מפחיד, מכווץ וכד'.

 

מתחילת הקשר שלי עם המדריכים הרוחניים, הם שמו דגש על שינוי שפה המאפשר שינוי התפישה. הם אמרו ששינוי תודעתי, קשור קודם כל בשינוי דרך ההתייחסות ושימת הדגש על כל מה שמחזק את הביטחון והיכולת.

שימת דגש על מה שאנו רוצים במקום על מה שאנו חוששים מפניו.

כל מיני דברים שאנחנו אומרים מונעים ע"י פחדים, חששות וחרדות שלנו מעין הרע, למשל, מ"מה יהיה, איך יהיה, אם יהיה" ובכך מחזקים את מה שאינו רצוי לנו.

הדמיון (עם אימון), מאפשר לנו להתחבר לספריות הידע שבתת ועל המודע והרבה מעבר לזמן ומקום. כל הזיכרונות קיימים בנו, זה לא בחוץ, אלא שאיננו מודעים לזה. קרי, אין לנו מודעות הכרתית לזה שכל הידע שאי פעם ידענו, חווינו, כל הכישרונות שלנו, הכול, הכול מצוי באמתחתנו, אלא שיש איזשהו חיץ / מסך, מסתיר.

 

אנו חיים בפריפריה מבחינת המודעות ההכרתית. ברגע שמתחילים להשתמש בדמיון, עוד ועוד, ועוד דברים עולים, הרגישות שלנו גדלה. אנחנו לוקחים בחשבון הרבה מאוד דברים. הידע הפנימי שלנו עולה, ואיננו אפילו יודעים מאיפה אנחנו יודעים.

מה שחשוב לי לאפשר לכל מי שלומד אצלי להיות אוטונומי, לרכוש כלים, לגלות שניתן להשתמש בדמיון בהרבה מאוד דרכים כמו למשל דרך כתיבה מדיטטיבית, לגלות כלים לטייל בתוך נבכי הדמיון באופן עצמאי גם ללא עזרה של אחר.

אנחנו מאוד עסוקים ביומיום ולא תמיד מתפנים לעשות מדיטציות, לא תמיד מתפנים לקחת פסק זמן לתרגול. גם זה חלק של האנרגיה הישנה שרוצה להשאיר את המסגרת כמו שהייתה מחשש לשנות.

על מנת לסייע לנו ניתן למשל לקחת דיסק של מדיטציה, לשים אוזניות על האוזניים וכך להירדם. זה משפיע ומאמן את המוח בצורה בלתי רגילה בלי מאמץ. כל מה שצריך לעשות זה להיענות ולזרום עם זה.

 

אצל הרבה אנשים בהתחלת אימון בשימוש בדמיון, המידע לא בא בצורה שוטפת של משפטים אלא בצורת סמלים. מבחינתי סמל הוא שער שכדאי להיכנס דרכו, אם לא נכנסים דרכו לא מבינים מה פירושו; "מהי העין הזאת,  מהו השער הזה, מהו המשולש הזה" וכיוצא באלה.

אנחנו אמורים להשתמש בסמלים בתור דלת אותה אנו פותחים, להיכנס פנימה ולהתחיל לדבר ולתאר. אחד הדברים המסייעים לדמיון להתגלות הוא לתאר (בכתב או בעל פה), את כל מה שאנחנו חשים ומרגישים, לתאר את ההארות שעוברות בראש, את הדברים שאנו נזכרים בהם בלי לסנן, בלי לסווג, בלי פסיקים ונקודות אלא פשוט לשפוך. לכן אני נוהגת להשתמש בביטוי, "להקיא" את כל מה שאנחנו חשים, מרגישים ואת כל מה שעובר לנו בראש. זה מה שמאפשר לסמל להיפתח למידע.

נקודה מאוד, מאוד חשובה; כל אחד מקבל את הדברים בדרך שהוא צריך, כולם מתקשרים בדרך ובקצב שנכון להם על מנת לפתוח את הערוצים שלהם. אין פה שטנצים ואין פה נכון ולא נכון. 

לאורך הדרך המדריכים הפגישו אותי עם עולמות שהייתי עושה ""שמיניות באוויר"" על מנת לתרגם את מה שאני קולטת. לא היו לי מספיק מילים לתאר את מה שאני קולטת.

 

השימוש בדמיון ובאינטואיציה מקלים עלינו את המעבר מראיית מצומצמת לראיה רחבה, לשינוי פרופורציות ולהעשרת עצמנו וחיינו.

לחיי הדמיון ומיומנות השימוש בו!!!

 

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי.


דף הבית
נושא: הדמיון הוא כלי
קוד דף: vsnhuן vut fkh
 
קידום אתרים בניית אתרים