אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.
המימד התשיעי

 

דמיון מחבר ושונות משלימה – תקשור מדריכים

המדריכים מכנים את הבורא "אנרגיית האם - אחדות הניגודים ההרמוניה השלמה" מה שאומר שמטבע היותנו נוצקנו ממקום של "אחדות ניגודים הרמוניה שלמה".

כולנו קורצנו מאותם חומרים לכולנו אותם תדרים, אך הצירוף ביניהם שונה מאחד לשני, מה שיוצר את האופי הייחודי של כל אחד מאתנו.

בתקשור שאני מביאה הפעם, מדגישים המדריכים את הרעיון שכל אחד מאתנו יש בו דומה לכולם ושונה מכולם וכי היכולת שלנו לתפקד היטב בשדה החברתי קשורה עם היכולת לקבל זאת.  בנוסף הם מדגישים את בחירתנו לעשות שלום והשלמה בתוכנו מה שאומר התרה של עכבות וכל מה שמונע מאתנו לתת ביטוי מלא לעצמנו ולעמוד בבחירתנו.
כשמדברים על תהליך של התרת טראומות, פחדים, חרדות וכדומה לא ניתן להתיר דבר שאיננו נתקלים בו הלכה למעשה. עלינו לפגוש את החוויה אחרת לא נדע שזה קיים. לא ניתן לפתור טראומות אם לא ניגע בהם.
אם בחרתי לפרק, להתיר או למוסס איזושהי אחיזה אני חייבת שהאחיזה תהייה לי קודם כל בחוויה. דרך החוויה פה עשיתי אתה שלום, היא איננה נחוצה לי יותר. "שבילים שכוסו, כוסו, נפרש עליהם מעבה ואין עליהם מעבר נוסף". על בסיס הניסיון נוכל גם לסייע לאחרים לעבור את התהליך אך לא על ידי כך שניקח מהם את החוויה נוכל רק לעמוד לצדם ולהבין. אין אפשרות לקצר או להקדים את התהליך.

התהליך הוא של שלום והשלמה וכאשר אנו מבינים ומכילים אין לנו את הצורך לחטוף את אותה סתירה שוב או לחוות שוב את אותו הכאב, זה כבר לא ממגנט את עצמו יותר.

מדריכים: "שלום לכם, מעבר החיים הנוכחי נוצר ונועד קודם כל על מנת ליצור "אחדות ניגודים הרמוניה שלמה" בתוך עצמכם. זאת הסיבה שכל מי שבוחר ללמוד אתנו ודרכינו, מכיר את "מהותו הנשמתית" ללא רבב. מכיר את המסקנות שלקחה אותה "מהות נשמתית" ברגע שהיא החלה להיות ישות עצמאית, כאילו.

מכיוון שבכל שיבה לכל שבעת התדרים שלכם, למהות האופי הנשמתי שלכם, מתאפשר תהליך של שלום והשלמה בגוף הפיזי, בחיים הנוכחיים, מפני שאף השתקפות לא מתווכחת יותר עם אף השתקפות אחרת. הוויכוחים ניבטים דרך החוץ, דרך הגישה לחיים, דרך הגישה לאנשים, דרך גישה לסיטואציות מסוימות, דרך פחדים וחרדות וכיוצא באלה.

כולם מייצגים חוסר קבלה של הניגודים הפנימיים. משיכה לדומה ורתיעה ממנו באותה מידה מפני ששלמות פירושה: האור והחושך, "הטוב והרע", הגברי והנשי, הדחוס והדליל, הבהיר והכהה.

אין באמת קיימת ליניאריות, זו המצאה בחוויית האנוש, המצאה גאונית אך, הליניאריות נחוותה במלואה. מדברים אנו על חוויית אבסורד המובילה בסופו של דבר לשינוי תפישה ותודעה. ליניאריות נוגעת בעליונות ונחיתות, ביש ואין, "טוב רע", גן עדן גיהינום, ולכן רק מתוך החוויה הקיצונית, של הסולם הזה, ניתן להתחבר להקשריות מעגלית, מעגליות של היקום, של המהות, מכיוון שניתן לתאר את הליניאריות כתוכנה ישנה, המתפרקת מעצם ההבנה שזוהי תוכנה ששרתה את כל הנשמות שבחרו להתחבר אליה לחוויית העליונות והנחיתות, לחוויית "הטוב והרע", לחוויית כל חמשת החושים, לחוויית כל פרטי הפרטים, כל הריחות, הצבעים וכן הלאה.
אך כל זה נחווה ומוכל אלא שאת התודעה האנושית עדיין מנהלת הליניאריות.

זכרו שמעצם היותכם יש בכל אחד מכם שונות משלימה ודמיון מחבר המתנהלת והמתנגנת, המתגלה, דרך כל יצור נברא, דרך כל מה שנברא.

מדברים אנו על היכולת להכיל את מקור נביעתנו, "אחדות ניגודים הרמוניה שלמה" הלכה למעשה בגוף אנושי בפרט וביקום בכלל: מדובר ביצירת קשר בזכות אותם אלמנטים המאפשרים הבנה אינסטינקטיבית, חיבור אינסטינקטיבי. אם נדמה זאת בשפת אנוש נכנה זאת סימפטיה.

האינסטינקט שמחבר אתכם, אותנו, את כולנו, הוא זה של סימפטיה והדוחה, אנטיפתיה. ומדוע שמנו את זה בהגדרה אנושית כל כך פשוטה, לא נאמר פשטנית, אך פשוטה של סימפטיה ואנטיפתיה? כיוון שלצורך העניין בדומה התכוונו לסימפטיה = הגורם המובן, המחבר, המאפשר שיתוף פעולה, המאפשר שפה משותפת, המאפשר חיבור.

האנטיפתי או, השונה נכון יותר, מעורר דחיה והתנגדות אך באותה מידה, מאפשר גילוי, התחדשות, שיתוף פעולה השונה לחלוטין משיתוף הפעולה עם הדומה. שיתוף הפעולה עם הדומה, לעיתים ניתן לדמותו, להסתובבות באותו מעגל. אך, גם המעגל הזה מתפרק לכל מיני נקודות מבט בכל מיני חיבורים, כשכולם הם בבחינת "עוד מאותו הדבר" שזה לכשעצמו מארג מאד, מאד, מעניין, מארג של 'אותו הדבר, אחרת', נציין בהומור, המשתנה.

השונה מאפשר גילוי של תכונות, איכויות, אפשרויות, יצירות, המאפשר לכל אחד מאתנו, לצאת מגבולות הקוד שלו, בתוכם.
הדומה והשונה הוא בתוך הגבול ומחוצה לגבול, מתוך הגבול עצמו. כמו פעימה שאיפה ונשיפה, קבלה ונתינה.
אתם יכולים לומר שהקבלה או השאיפה, שונה לחלוטין מהנתינה מהשחרור. המיקוד שונה מההתפזרות, אך בעצם אלו שני היבטים, שתי פנים של מטבע אחת ואנו מכניסים במכוון אין ספור היבטים לדמיון ולשונות. לכן אמרנו "מחוץ לגבולות הקוד ובתוך הקוד" של כל אחד מאתנו באשר הוא, סובייקטיבי מלכתחילה והסובייקט הוא הייחוד.

קיימים סובייקטים דומים יותר בהרכבם ושונים יותר בהרכבם, למרות שכולם מרכיבים ומורכבים את אותו הדבר ומאותו הדבר ואין סתירה.

כלומר, התפישה הסובייקטיבית הבסיסית נובעת מאופי הקוד, הצופן הנשמתי מה שאנו מכנים "מהות האור", מ"ראשית ההתחלות" ומכל ההתגשמויות לאורך הדרך.
לתוך זה תוכלו להוסיף את כל הניסיון המצטבר, "התלבושות" השונות, העולמות השונים וכאן נוגעים אנו בדבר נוסף; החוויות הדומות כנשים, כגברים, כיהודים, כנוצרים, כמטפורה, בתקופת מסעי הצלב או בעידן המודרני, החוויות המשותפות, החינוך, התרבות, מתבססות על הדומה ועל המשלים עצמו דרך השונות, מתפתח דרך השונות.
שימו לב, זרע שנטמן באדמה חייב להתפרק, להירקב כדי שיצמח ממנו העץ או הצמח.
כלומר, הרקע הדומה מאפשר לכל אחד שפה משותפת, הבנה של קודים מסוימים, מאפשר חיבורים ומאפשר באותה אדמה לכל זרע להצמיח אישיות אחרת לצורך העניין. היבט אחר של "המהות הנשמתית" - אופי הנשמה.

במהות הבסיסית של הכל וכל אחד מאתנו באשר אנו, קיים דמיון וקיימת שונות ושניהם אינם נפרדים, הם פועלים יחד כמו שבכל אחד מכם.
ניקח דוגמה מעולמכם: קיים "טוב" וקיים "רע". כל אחד מכם מסוגל להניף את החרב ולהרוג אם יהיה צורך, בשביל להגן על יקיריו. כל אחד מכם מסוגל לחבק ולתת מטוב לבו וחוכמתו בדיוק באותה המידה.

"אחדות ניגודים הרמוניה שלמה" קיימת בכל אחד מאתנו מעצם היותו, דמיון מחבר ושונות משלימה קיימת מעצם ההיות.
כאן אנו נוגעים בנקודה נוספת, שלא יכולנו לגעת בה קודם; עצם זה שכל אחד מאתנו הוא "ניצוץ אלוה ממעל", בעל קוד ספציפי, ייחודי משלו, הוא שונה והוא דומה. מתקיימת מערכת יחסי הגומלין בין השונה והדומה המתגלה תמיד אל מול החברה, הסביבה, החינוך, התרבות, המין וכן הלאה, הנבחר לאורך הדרך בכל עולם, גם בעולמות שאין בהם גבריות ונשיות. זה תמיד מתבטא באינטראקציה שבין גרעיני הנשמה, בינם לבינם ובינם לבין גרעינים אחרים, נשמות אחרות.

יתרה מכך, כל הקשיים, במיוחד ב"כדור לימוד", נובעים מהמאבק הפנימי הקיים בין השונות לדמיון בתוך הנשמות שלבשו גוף פיזי. במילים אחרות, לאורך מעברים, בעיקר מעברים אנושיים, נושאים אתם הטבעות, צלקות, טראומות, הנובעות מהתייחסות אליכם או מהתייחסות שלכם, או מאתני הטבע.

אותה טראומה איננה מתפוגגת כשהחלפתם "תלבושת" מפני שהיא קיימת בזיכרון של ה"תלבושת" כשכל ה"תלבושות" (הגלגולים), כמו במחסן "תלבושות" מצויות בו זמנית. מכאן שיכולים להיות לכם רגשות אשם, הרבה פעמים לא מוסברים, התנגדות לעצמכם, "לא מגיע לי" וכיוצא באלה, שנובעים בכלל מהשתקפות אחרת, מ"תלבושת" אחרת מגלגול אחר. כלומר, אין קבלה של התנהגות שונה, אין קבלה של תופעה שונה, אין קבלה של השונה באותם המקומות בהם קיימים הטבעות .

מכיוון שכך אין שלום והשלמה, אין "אחדות ניגודים הרמוניה שלמה" המתארעת, (מלשון אירוע), מכיוון שישנן התנגדויות פנימיות, ביקורת ושיפוט, לפעמים שנאה עצמית, חוסר קבלה עצמית, חוסר אהבה עצמית, תחושה שמגיע עונש או לא מגיע וכדומה.

משתתאפשר הכרה מודעת בדמיון המחבר ובשונות המשלימה בתוך כל אחד ובסובב יתאפשר שינוי מהותי בתפישה כיוון שעצם קבלת השונה והדומה בפנים ובחוץ, מאפשרת שלום והשלמה השתחררות מאחיזה וחוויה של נוכחות מלאה בכל רגע נתון.

כל אחיזה בין שמודעת ובין שלאו, גוררת אחריה חווית אי נוכחות בהווה נתון, דפוסי עבר ממשיכים לנהל את ההווה = שיחזור של אותו מעגל.

ולסיכום, ככל שנכיר בדמיון הקיים בין כולנו מעצם היותנו ובשונות המשרתת התפתחות, תמיכה והתקדמות, כך נוכל לחוות שוויון ערך, תנועה חופשית, ללא עכבות, ושיתוף פעולה מלא בין שווים = התמוססות התפישה הליניארית והחיבור לזו ההקשרית מעגלית.
אור ואהבה, שלום והשלמה, מחברי ספירלת האור".

כל הזכויות שמורות לדורית יעקובי

 


דף הבית
נושא: דמיון מחבר ושונות משלימה
קוד דף: snhuן njcr uaubu, nakhnv
 
קידום אתרים בניית אתרים