אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.
המימד התשיעי

ברכות מהמדריכים כאמצעי לחיזוק, הזנה, עידוד וכד'

 

דרך הברכות מתרחש תהליך מופלא ברמה אינטנסיבית מאוד,  המקבל בכל פעם גוונים אחרים, שבדרך כלל תומכים ומעודדים  בהכרת הערך העצמי שנתון לנו מעצם ההיות, בלי לגמגם, בלי להרים את האף ובלי להצטנע יתר על המידה. להכיר בערך שלנו, להכיר ברשת המורכבות הנשמתית בגוף הפיסי, מפני שבלי זה קשה לעבור מימד, לתודעה חדשה, וזה בהכרח מבקש מהתוכנה הישנה להיטמע, כאילו להפוך להיות חלק מ"אוקיינוס הידע", לא משהו שהוא שליט בלעדי. התוכנה הישנה עדיין משרתת אותנו משום שאנו חיים בעולם שבו אנו זקוקים לה, ההבדל הוא בכך שאיננו משרתים אותה יותר. המדריכים מברכים בדברים הרלוונטיים לייעוד, לדרך, ליכולות ולכוחות של כל אחד מאתנו על פי צורך ברגע נתון.

אני מביאה בזאת קטע רלוונטי מדברי המדריכים:

מדריכים: "על מנת לעבור מימד תודעה, יש להשיב את תחושת הערך מעצם ההיות, יש להכיר באותה רקמה מופלאה של איכויות המתאפשרת לבוא לידי ממש עקב התלבושת המופלאה בה בחרתם.

אכן, זה מה שהכי חשוב עכשיו – ההכרה בעצם ההיות כאן ועכשיו ללא משוא פנים, היסוס או סימני שאלה הכול מתקשר אחד לשני, וחשוב שתראו את הקשר על מנת להתחבר לגמרי לתחושת הערך ולוותר על כל דפוסי התוכנה הישנה. עליכם לראות את הקשר, להיות מודעים לקשר שבין התכונות, היכולות והכוחות שלכם, להיות ערים לרקמה המופלאה הקיימת מאליה, עליה אפשר לסמוך במאה אחוז, אפשר להישען. בזכותה אפשר ליהנות ולהירגע = תחושת ערך מעצם ההיות."

המדריכים יכולים לברך אותנו באין ספור דרכים למשל, בדרך המפיגה את החששות והדאגות. או ברכות ספציפיות הנוגעות לרצונות ולכמיהות שמעוררות את היכולות ואת היופי הפנימי שאיננו מודעים לו, לא חושבים עליו ואפילו לא מעזים לומר אותן בקול רם מטעמי פחד, "עין הרע", אגו וכדומה.

בברכות אנו קודם כל מאפשרים לעצמנו לקבל. לאורך שנות עבודתי אני פוגשת יותר ויותר אנשים שלא יודעים או מתקשים לקבל. מאד רוצים לקבל, אך לא יודעים באמת לקבל. לא יודעים להכיל. זו הזדמנות לקבל בכך שניתן לגשם של הברכות לשטוף כל תא ותא מתאי הגוף. לרובנו איזשהם רגשי נחיתות, חוסר ביטחון, פקפוקים והיסוסים שאינם מאפשרים לנו להודות בכך שאנו באמת יכולים להגיע ולהגשים מה שאנו רוצים. חלק מהעבודה היא שחרור הדפוסים המעכבים מעצם מתן הרשות להתברך על ידי המדריכים, ללא התנגדויות ומאבקים פשוט להרשות לעצמנו להחליף את החיווט במוח בכך שאנו מפרגנים לעצמנו להיות מבורכים.

העניין של להתברך חשוב ממדרגה ראשונה על מנת לשנות את הדפוסים הישנים שלנו. כשאנו מאפשרים למדריכים שלנו לברך אותנו כל יום מתאפשר שינוי מהותי במאמץ המזערי. ברכות הן אמצעי הזנה. אנו אמורים להרגיש מבורכים כל יום מעצם היותנו.

לאפשר לנו להיות אנחנו. כשמרגישים מבורכים הרבה יותר קל לנו להיות אותנטיים, פחות מתביישים, פחות מסתירים ופחות מפחדים, יותר מעזים ופחות נעצרים/מתעכבים. יש לנו האומץ לבצע את הרעיונות שלנו. כשמקבלים אישור שאנו מבורכים בדבר מה, מתחזק האומץ, מוזן העידוד, ללכת עם הברכה. לא מדובר פה על כך שנפסיק להתרגז ולהתעצבן אם בא לנו, אלא, ככל שאנו מרגישים מבורכים נוצרים, סובלנות פנימית, שקט פנימי, שלווה פנימית כך שאנו פחות מתעצבנים ומתרגזים מדברים ופחות דברים מעצבנים ו/או מפרי שלווה. כשאנו מתברכים, אנו מאפשרים לגעת בנו פנימה = אינטימיות.

אני ממליצה מדי יום שתאפשרו לעצמכם במשך כמה דקות, לקבל את הברכות מהמדריכים וגם תברכו את עצמכם.

שאלה: האם, מניסיונך, הברכות חוזרות על עצמן?

דורית: הברכות אינן חוזרות על עצמן בדיוק. ההדגשים הם על פי צורך.

כשהרשתי לעצמי להתברך בפעם הראשונה (אפרט יותר בהמשך), התחושה שלי הייתה של איזה כיף זה להיות מבורכת, וזאת הייתה הפעם הראשונה שאפשרתי למדריכים לברך בלי שהסטתי את זה לכיוון אחר, או ששאלתי אותם שאלות כי הרגשתי מבוכה.

דבר נוסף שקיבלתי מהם ברכה על איזושהי תכונה, שלא החשבתי אותה למבורכת והמדריכים הראו לי שזאת בעצם מתנה. מאז שהם הפנו את תשומת ליבי לכך הפסקתי לבקר את עצמי וזה חיזק אותי בצורה בלתי רגילה ונתן לי המון ביטחון.

בעולם שלנו במיוחד כולנו זקוקים לאישורים. אני לא מדברת על תלות, אלא על הזדקקות בסיסית כמו הזדקקות למים ואוכל; אנו זקוקים לאהבה, לשייכות, לחיבוק להתייחסות, לאישורים, ואין מדובר באגו. ביקום, כישות, אנו פעימה קולטת, המתכווצת ומתרחבת, סופגת ופולטת, ויוצרת באופן טבעי יחסי גומלין עם הכול. מעצם כך, כל הזמן מתקיימת הענות אינסטינקטיבית בין הכול להכול, = נוצר היזון חוזר או במילים אחרות מתרחשת תגובה, יחסי גומלין, פידבק, מבלעדיהם אין חיים. כך מתקיימים החיים, קרי, במהות הבסיסית אנו פעימה קולטת שכל הזמן נמצאת בקשר ותקשורת, חלק מאחדות בתנועה מתמדת.  כששמים דגש על הברכות על "היש", על מה שאנו אוהבים ומעריכים, על האמון שלנו בשני, מעצם כך אנו נותנים היזון חוזר אפילו בלי לדבר.

הברכות הן חלק מהאימון להוות היזון חוזר ולאפשר למישהו אחר להיות מראה שמגלה לנו אותנו ושמה דגשים על מי אנו באמת. מה שמביא אותנו לתחושת ערך עצמי מלא ורווחה מעצם היותנו. אנו הווים אהבה, חיבוק, נדיבות ונתינה אינסופית. הקושי שלנו נובע באותם מקומות שאנו לא מצויים במקום הזה, אותו אנו יוצרים דרך הברכות שאנו מברכים את עצמנו ומתברכים על ידי המדריכים.

תהליך ההתברכות מאוד משמעותי על דרך הברכות המדריכים מחברים אותנו ל"מהות האור" שלנו, לתכונות האוטנטיות, "לציוד" שהוא רק שלנו, הבלתי מתכלה שאף אחד לא יכול לקחת מאיתנו... דרך הברכות המדריכים נותנים חיזוקים לרגע נתון של זמן, לדברים שעלינו לשים לב אליהם ברגע נתון של זמן. דרך הברכות אנו מקבלים הארות שלא היינו מקבלים בדרך אחרת. בעיני זה מאד חשוב.

כשאנו מתחילים להסתכל על העולם, על החיים, על עצמנו דרך ברכות, זה עושה שינוי עצום בכימיה במוח הלכה למעשה. דרכים נוספות שעוזרות לנו להאיר את המוח ומפוגגות דרך זה חוסר ביטחון, רגשי נחיתות, עכבות; כשאנו מפנימים באמת את מה שהמדריכים אומרים לנו על עצמנו על בסיס יומיומי, או לפחות שלוש פעמים בשבוע, התבניות הישנות של חוסר ביטחון ורגשות אשם לא יכולות לגור ביחד עם זה, הן נספגות. 




דף הבית
נושא: ברכות מהמדריכים
קוד דף: crfu, nvnsrhfho
 
קידום אתרים בניית אתרים