אירועים וחדשות
קבל חינם טיפים לשיפור איכות
החיים ומדיטציות מונחות.

 

אהבה עצמית/שירי ליבשטיין

 לפני שנה וחצי עברתי קורס חיבור לייעוד האמיתי עם טים קלי שהראה לי את תחילתה של דרך חדשה לממש את עצמי בעולם. את התהליך התחלתי ממקום של סקרנות גדולה יחד עם ספק אדיר בכל מה שנוגע לייעוד האמיתי שנחשף בפני.  אך בלי לדעת למה ומעל ומעבר לכל הגיון, משהו הפעיל אותי מבפנים ויחד עם תחושת ההתנגדות, נוצרה בי התרגשות פנימית גדולה אשר הכריעה את הכף לטובת חקר העניין. וכך יצאתי למסע של שנה וחצי בהם חקרתי מה זה בכלל "הברכה שלי לעולם" ובעיקר מה אני אמורה לעשות איתה.

 טים קלי מחלק את הייעוד האמיתי לשלושה חלקים - מהות, ברכה ושליחות. "הברכה" היא החלק בייעוד האמיתי אותו אנו עושים עם האחר, זוהי למעשה תמצית הפעולה שלנו. בעקבות הסדנה גיליתי שהברכה שלי היא "לגעת בלבבות האנשים להעיר ולהאיר את האהבה שלהם לעצמם, כדי שיזכרו מי הם ומה שבאו לעשות בעולם". לאט, לאט ותוך כדי "מלחמות" רבות עם עצמי ומיליון ואחת שאלות, הבנתי שיש סיבה שקשה לי עם המשפט הזה והיא שעלי קודם כל לברך את עצמי, להאיר את הלב שלי באהבה עצמית. הבנתי, אבל לא ממש ידעתי מה זה אומר?

 ואז הגיע אחד המסרים החזקים ביותר שקיבלתי בחלום, זה שהרגיש ממש כמו קפיצת מדרגה, זה שאפשר לי להסתכל אחורנית על חיי ולהיות מסוגלת לומר שאני יודעת משהו לגבי הברכה שלי... מסר שקיבלתי להעביר לשליחי האהבה כמוני בעולם.

 "אהבה עצמית הינה מצב תודעתי של הוויה, ללא צורה מוגדרת בה נוכל לאחוז. במצב זה אנו יכולים לקבל, לסמוך, להאמין ולהשאר מחוברים. כשדברים קורים בחיים יש לנו את הבחירה אם להופיע (להיות נוכחים במלא הוויתנו) או להעלם (להסתתר מאחורי מסיכות) ואלוהים אומר שכשאנו לא במצב תודעה זה, אנו נעלמים".

 המסר הזה היכה בי כמו ברק ביום בהיר! פתאום הבנתי שהקושי הגדול שלי עם האהבה העצמית היה בהגדרה שלה, או נכון יותר בפירוש שנתתי למה זה אומר. ראיתי שעד כה האמנתי שאני אוכל לאהוב את עצמי באמת רק שאהיה מושלמת וכל עוד אני מרגישה לא מספיק, כל עוד יש לי ביקורת על המראה שלי, על ההתנהגות שלי, על כל מה שחשבתי שמגדיר את מי שאני. אנני יכולה להופיע בעולם כמהות אוטנטית של אהבה, כי זה לא מרגיש אמיתי. בתוך כך היה עלי לעשות תהליך שעזר לי לשחרר דפוסים, פחדים ואמונות ולזהות את מהות האור שבי  ואת מהות האור באחרים סביבי.

 בתהליך שעברתי הבנתי שאהבה עצמית זה מצב תודעה, זו הוויה שאין לה צורה מוגדרת שאפשר לאחוז בה והיא תוצאה של תהליך בו אני לומדת לקבל את עצמי, לסמוך על מי שאני בעולם, להאמין ביכולות שלי ולהתחבר למקור של השראה אלוהית.

 עוד הבנתי שהמעבר לתודעה של אהבה עצמית הוא למעשה אוסף של רגעים בחיים בהם אני יכולה להרגיש מקבלת, סומכת, מאמינה ומחוברת למהות שלי. שהמבחן האמיתי הוא ביחסים הכי קרובים והכי מורכבים אותם אני מקיימת ביום יום שלי ושכל פעם שזה מצליח אכשהו השקט הפנימי חוזר ודברים פשוט מסתדרים בדיוק מדהים, ללא מאמץ.

 ברגע שחוויתי את כל אלה יכולתי לראות איך התהליך הזה קורה לי מרגע הוולדי, יכולתי לראות איך כל מה שעברתי עד היום בחיי רלוונטי וכל מה שעשיתי עם לקוחות עד היום נוגע לאותה מהות של אהבה וכעת עליתי מדרגה ביכולת ההבנה וההכלה של הדבר הזה בתוכי. מכאן החלטתי לצאת לבדוק את המסר עם אנשים אחרים וגיליתי שאכן יש מקום לברכה שלי בעולם וכוונתה להעיר אנשים לתודעה של אהבה עצמית.

 רובינו נוטים לפרש את האהבה העצמית כחלום רחוק שקשה להחזיק בו לאורך זמן וזאת מפני שזה מתקשר לצורך שלנו לקבל אהבה חיצונית, כדי לאשר את תחושת האהבה שלנו לעצמנו. לאורך זמן ככל שנעבוד קשה יותר לקבל את האישורים הללו מבחוץ, כך התחושה של האהבה לעצמנו תקטן והצורך בפיצוי עצמי יגדל.

 העדר של אהבה עצמית גורמת לנו לתור אחר פיצוי מתוך תחושה של חוסר. וכך אנו אוכלים יתר על המידה, קונים יתר על המידה, שותים יתר על המידה, עושים סקס יתר על המידה, רצים קדימה יתר על המידה, לובשים מסיכה של משהו שאנחנו לא ומתמכרים לחיפוש אינסופי אחר כל דבר אחר שימלא אותנו ולו לרגע בתחושת של אהבה עצמית. הבעיה שתחליפים אלו לא מחזיקים לאורך זמן ולא באמת יכולים לשמש תחליף לדבר האמיתי, כך שבמהרה נמצא עצמנו שוב כמהים לתחושה שחיפשנו מלכתחילה.

 כדי לצאת ממעגל הסבל הזה עלינו לפעול בשלוש רמות מודעות. במודע, בתת מודע ובעל מודע. במודע עלינו להגיע למצב בו נוכל לקבל את עצמנו ובתוך כך להפסיק להזדהות או להדחיק חלקים דומיננטיים בתוכינו שמפעילים אותנו בלי משים כמו: ביקורת, שליטה, ספק, יועץ התדמית, והילד הפגיע - חלק שמייצג את הפגיעה הראשונית שנוצרה כתוצאה מחוויה בה הרגשנו דחויים, לא אהובים בפעם הראשונה בחיינו.

לאחר שהכרנו אותם והבנו מה התפקיד שלהם בתוכינו, בעקבות מה הם נוצרו, ולמה הם זקוקים עלינו להעלות תכנים מתת המודע כדי לפוגג את הפחד ולבחון את האמונה הבסיסית בה הם מחזיקים ואת אסטרטגית הפעולה שנוצרה בעקבות האמונה שפתחו. אותה אסטרטגיה שמפעילה אותנו באופן אוטומטי כל פעם שמשהו מאיים או לוחץ על המקום (החלק) הפגיע.

 אותה אמונה בסיסית הינה גם "התנאי" של חלקים אלו לחיבור לאהבה העצמית.  וכך למשל - אם הפגיעה היא חווית נטישה שהשאירה אותנו לבד, האמונה היא שהעולם הוא לא מקום בטוח ואסטרטגית הפעולה היא לא לסמוך על אף אחד (כולל על עצמנו). הרי שהתנאי שנוצר הוא שאפשר לאהוב, רק בתנאי שאפשר לסמוך וכל זמן שאני לא סומך אין חיבור אמיתי לאהבה.

 תנאי זה התחזק בנו בעקבות התניה שנוצרה בין התכונה המרכזית אותה הדגישו בילדותנו כחזקה או חלשה, לבין קבלת אהבה. למשל: אם נוצר אצלי קשר בין חכמה לקבלת אהבה סביר להניח שלא ארשה לעצמי להודות שאני לא  יודע. אם נוצר אצלי קשר בין יופי חיצוני לקבלת אהבה סביר להניח שאשים דגש רב על הופעה חיצונית, אם הקשר הוא בין טוב לב לאהבה סביר להניח שאהיה מרצה לאחרים ואם הקשר הוא בין אהבה למיוחדות סביר להניח שאתקשה להרגיש שייך וכן הלאה....

 לכל אחד מאיתנו יש את הברכה שלו, את הדרך שלו לגעת באחרים הנטיה שלנו היא לפרש את התוצאה של הברכה דרך חלקי האגו ואז נוצר קושי אדיר ביישום.

כשמבינים שמדובר רק בפרשנות שנתנו למושג אהבה עצמית יכול להווצר סדק ראשון ליצירת אמונה חדשה, או אם תרצו מקום לפירוש שונה. ואז אפשר להתחיל לשחרר את תבניות החשיבה הקיימות והפחדים לגבי מה זה אומר לאהוב את עצמנו. ברגע שאנו יכולים להפריד את הסיפור מהחוויה, לקבל את הברכה כמו שהיא, לסמוך על עצמנו ולהאמין ביכולות שלנו נוצר שינוי בהתיחסות שלנו למי שאנחנו.

 התהליך בו אנו לומדים לאהוב את עצמנו מתחיל למעשה מרגע הוולדנו לעולם וממשיך עד לנקודה בה נוכל ליצור טרנספורמציה שתחבר אותנו לשפה חדשה. שפת התודעה שקשורה לעל מודע, רמת המודעות בה ביכולתנו להתחבר למקור של השראה ולקבל מידע הנוגע ליעודנו מעבר למוכר ולידוע. כשהטרנספורמציה מתרחשת ישנה דחיפה למדרגת ההתפתחות הבאה והמיקוד עובר להיות מגילוי הייעוד למימושו.

 מכאן בכל פעם שנפגוש ארועים מורכבים בדרך שלנו, בכל פעם "שהים יהיה שוב סוער", יהיה עלינו לבחון את עצמנו באותם רמות מודעות ולוודא שאנו מקבלים את עצמנו, סומכים על מי שאנחנו בעולם, מאמינים ביכולות שלנו ומחוברים למהות הבסיסית שלנו, שכן זוהי הדרך היחידה שמאפשרת לספינה שלנו להשאר יציבה במים הסוערים.

 אני מאמינה בכל ליבי שככל שיותר מאיתנו יתעוררו למצבי תודעה של אהבה עצמית. כך המסכות שנוצרו כדי להגן עלינו מפני מצב של חוסר אהבה יוכלו לפנות את מקומם למהות הבסיסית שאנחנו. במצב זה לא נוכל שלא לאהוב את האחר ולראות שכל צעד שנעשה משפיע על מעגל חיצוני וממשיך ומהדהד הלאה מכוון שהכל קשור בהכל. ואז יוכל העולם לחזור להתגלות בפננו "כגן העדן" אותו מעולם לא עזבנו באמת.

בברכת תודעת האהבה העצמית, שירי .  M.A. בדרמה טרפיה מאמנת מטעם ביה"ס לאימון בלונדון, היפנותראפיסטית, מטפלת ב - VOICE DIALOGUE  ומאמנת בשיטת טים קלי ייעוד אמיתי.  www.shiril.co.il



חזרה לרשימת המאמרים וההמלצות

המימד התשיעי

דף הבית
נושא: אהבה עצמית
קוד דף: tvcv gmnh,
 
קידום אתרים בניית אתרים